בית משפחת שובל - הררית

את משפחת שובל אני מכירה כבר שנים רבות והיא יקרה לליבי. כאשר פנו אלי כדי לתכנן בית אבן בישוב הררית, ידענו שאנו תמימי דעים בדבר אחד לפחות – על בית האבן להיות מתוכנן כבית ערבי מסורתי, כמתבקש מההקשר ההיסטורי של החומר. שאלת חומר הבניה לא עמדה כאן לשיקול, מכיון שהיוותה הגשמת חלום ישן של המשפחה.

אולם המגרש הסב קשיים רבים מבחינת עקרונות  הבניה הירוקה. ההפניה שלו, כמו של כל הבתים בהרחבה זו, צפונית, עם נטיה קלה לצפון-מערב. כיוון זה הוא מצוין מבחינת נשיבת רוח, ויכול היה להיות ברכה מבחינה זו בכל מקום אחר, אבל הררית היא ישוב גבוה וחשוף, ועוצמות הרוח מתגברות כל כך בכל העונות, עד שהברכה הופכת לבעיה שיש להתגבר עליה. חזית דרומית, שתאפשר חדירת שמש בחורפים הקרים, אינה בנמצא במגרש זה. היה עלי לעשות את המיטב בתנאים אלה.

המגרש הכיל מדרגה של כ3 מטרים במרכזו. המחשבה הראשונית היתה להצמיד את הבית אל המדרגה, אולם המחשבה מעמיקה החלטנו, יש לציין שיחד עם השכנים מסביב, לבקש ממתכנני השטח להרחיק את המדרגה ככל הניתן ממרכז המגרש ולקרבה אל הכביש. כך יכולנו להרחיק את הבית מהמדרגה ועדיין נותר לנו מקום מספיק במגרש לבניה וגם לגינה. מצב זה יצר בסופו של דבר את הגשר המחבר בין מפלס הכביש לבין הקומה השניה. גשר זה מאפשר עצמאות לקומה העליונה , ומקצר לעיתים את ה"מסע" מהכביש אל חדרי הבית.

גם בבית זה ניתן דגש רב לנושא האוורור הטבעי והתאורה הטבעית. מהחלל המרכזי , שבו הסלון והמטבח, עוברים אל חלל מבואה המוביל אל שני חדרי שינה, להורים ולילדים, וחדר רחצה. מבואה זו מוארת ומאווררת מחלון גבוה הצמוד אל התקרה, ופונה אל מרפסת הגג. גם בחלל המרכזי צמד חלונות הצמודים לתקרה, ומאפשרים שחרור אויר חם מהבית כולו. באופן זה הם יונקים ו"מפעילים" טוב יותר את החלונות המקושתים הפונים לצפון ולמערב. גם הפרדת מים אפורים בוצעה בבית זה, כמו בכל שאר הפרויקטים שאנו מתכננים. משפחת שובל גם יישמה והקימה מערכת לטיהור המים לצרכי השקיה.

את עבודת הבניה ביצעו בידים מאד מקצועיות קבוצות עבודה של לבנונים לשעבר, האמונים על מסורת הבניה באבן. אבני הבניה הן אבנים מפירוק של בתים ישנים בכפרים בגליל, שנקנו בעלי הבתים. אולם האבנים לקשתות ולמשקופים היו זקוקות לסיתות מחדש, וחשיבות המיומנות של בעלי המקצוע היא רבה.

לקח חשוב שלמדנו בבית זה בדרך הקשה , הוא לגבי מיקום החלונות. יש למקמם במרכז הגליף, ולא על האבן עצמה, כדי למנוע נזילות מחד, ועיבוי לחות על האבן הקרה מאידך.

חימום הבית נעשה בדרך מעניינת על ידי הקמין. הקמין, המופעל לסירוגין על נפט או על עצים, מחמם לא רק את האויר סביבו אלא גם מים במיכל קטן, המונעים על ידי משאבת סחרור אל מערכת של רדיאטורים הנמצאים בכל חדר מחדרי הבית, גם בקומה השניה. כך נוצר ניצול מקסימלי של חומרי הבעירה, ויש גם שליטה על חימום החדרים השונים.

רצפת הבית כולו היא אלון מלא, זאת מכיון שבגלל הכיוונים, ומאחר ואין חדירת שמש ממשית לבית בחורף, לצערנו, אין צורך בולט במסה תרמית ברצפה.

עבודת אמנות יפהפיה נעשתה על יד בנימין ויטל בחדר הרחצה – אמבט רחצה מפוסל ומשובץ.

כמו כן יש לצין בבית זה את עבודות הפיתוח המיוחדות שנעשו בחצר, והופכות אותה לפנינה בעלת אופי מקומי מאד.

קרדיטים

הנדסה: מרי חדאד, ח.מ הנדסה אזרחית, גוש-חלב.

פיקוח צמוד: דני שביב, טל-אל.

עבודות שלד ואבן:

חדר רחצה ומטבח בנויים: בנימין ויטל.

חלונות: א.פ כוכב, יגור.

נגרות בנין – מטבח, מדרגות, רצפה ומעקות: לסה

הלבשת הבית: נטע

IMG_9709
IMG_9700
IMG_9715
IMG_9581
IMG_9712