במשך ארבעת החודשים בהם בילו את החורף בארץ, כמו בכל שנה, עסקנו בתכנון המפורט של הבית. מבנה פשוט ומלבני זה, עונה על כל העקרונות של בניה ירוקה:

• ההפניה דרומית מדויקת, עם פתחים דרומיים מחושבים לפי שטח הרצפה בחלל.
• חלונות דרומיים עליונים – מחדירים את השמש הדרומית החורפית לחלקו הצפוני יותר של הבית, וכמובן מיועדים גם לשחרור אויר חם.
• הפתח המערבי מיועד לחדירת רוח מערבית.
• הבידוד המיטבי של חבילות הקש, ובידוד של קש-קל בגג.
• הבית הוא off-grid , ויש לו באר מים ומשאבה משלו, ומערכת סולארית פוטוולטאית.

עם חזרתה של המשפחה לספרד בתחילת הסתיו, החל תהליך הבניה, בעזרת בנאים-מהנדסים מנוסים שהגיעו מגרמניה. ההחלטה היתה לבנות בחבילות קש בשיטת קירות נושאים, שאינה מקובלת כלל בארץ. בשיטה זו, יש חשיבות גדולה מאד לשחיסות של החבילות, ולכן מניחים את הגג על כל משקלו טרם הטיוח, כדי שמשקל הגג יגביר את הדחיסות.

עבורי זו היתה הזדמנות מצוינת לחוות את סוג הבניה הזה, ואכן בתקופת החגים הצטרפתי לצוות הבניה לשבוע, שהיה מרתק. בסביבה עוד כמה מבנים בחבילות קש ובבניה טבעית בכלל, (ניתן לראות בגלריה זו) והסיור בהם היה מענין מאד. מעבר לכך, בתי מלאכה קטנים, מקומיים, פזורים בעירות מסביב ומייצרים חומרי בניה מחרס – רעפים, לבני חרס מחוררות, ומוצר מענין לגימור פנימי של התקרה שנקרא Raciones, ויישמנו אותו גם בתקרה שלנו.

חווית העבודה עם הצוות האירופאי, על הדייקנות והפדנטיות המתבקשת, היתה מכוננת, והתוצאה בהתאם – בית כפרי, אסתטי מאד, רך, שמשתלב לחלוטין בכפר ובאזור.

גם המתכון לצבע הסיד הוא מתכון אירופי עתיק המכיל עמילן, והבית נצבע בשטיפת סיד זו.

הבית עצמו מתפקד מצוין מבחינה אקלימית – בני משפחת קוינט מעידים כי הם האחרונים להדליק תנורים מדי חורף, וכמויות העץ בהם הם משתמשים הן נמוכות יחסית.

הסיד, לעומת זאת, לא ממש עושה את העבודה , ויש לחדש אותו מדי אביב. השנה ינסו בני המשפחה לטייח בחומר הזמין להם, שמכיל סיליקט, בתקווה לחזק את הטיח.