שיטות בניה אלטרנטיביות

מהי בניה ירוקה? לא מדובר דווקא בחצר עתירת צמחיה או בשכונה מגוננת. זהו מונח המעיד על הקשר בין תכנון ובניה לבין נושאים של איכות הסביבה. כלומר – בניה ירוקה היא בניה חכמה וידידותית לסביבה ולדירים.
זוהי התשובה שלנו, כבונים ומשפצים, כמעצבים, אדריכלים ומהנדסים, לאתגר הגדול ביותר המצפה לאנושות בשנים הקרובות – התמודדות עם נושאים כגון זיהום אויר, גזי החממה, זיהום גופי המים, טיפול בפסולת וניצול מוגזם של משאבי כדור הארץ.
 

כאשר אנו שומעים את צמד המלים "זיהום אוויר", למשל, מיד עולה לנגד עינינו תמונת אזורי התעשייה הגדולים, משאיות הענק והערים הפקוקות. אולם מחקרים חדשניים ובלתי תלויים מצביעים על תמונה שונה: מבנים והשימוש בהם, בעיקר חימום ומיזוג של בנינים, אך גם יצור והובלה של חומרי בניה, הם צרכני אנרגיה רציניים מאד. 53% מכלל זיהום האוויר בארץ נגרם מסיבות אלו. אם כך אנחנו, כאנשים העוסקים בענף הבניה באופן קבוע או בונים את ביתנו באופן חד-פעמי, יכולים להשפיע רבות על זיהום האוויר ולגרום להפחתה ניכרת אם נבנה חכם יותר, נכון יותר, ירוק יותר.

למידה מדויקת של האקלים הספציפי לאזור בו נמצא המגרש הכרחית לתכנון ירוק. לפני תחילת התכנון ניתן להשיג נתונים על האקלים מהשרות המטאורולוגי – קו הרוחב המדויק, טמפרטורות מינימום ומקסימום, הפרשי טמפרטורה בין יום ללילה, משטר הרוחות, אחוזי הלחות – כל אלה יהוו גורמים שישפיעו על ההחלטות לגבי חומרי הבניה, העמדת המבנה ביחס לרוחות השמיים, מיקום וגודל של פתחי המבנה וכדומה. החלטות אלו הן חלק מתכנון אקלימי חכם, ואינן דורשות השקעה נוספת או מיוחדת מצד הבונים.

לדוגמא: הבית לא יהיה יקר יותר לבניה אם חזיתו תפנה דרומה או צפונה, אך תהיה לכך משמעות מבחינת חדירת שמש חורף לתוכו. בית זה אולי ידרוש פחות חימום בחורף, ומכאן נגזר חיסכון בחשמל, כלומר הפחתת זיהום האוויר. הדבר נכון גם לגבי ההתחשבות באוורור הטבעי – החלונות לא ידרשו תוספת השקעה אם יעמדו בכיוונים הנכונים מבחינת משטר הרוחות, והבית יהיה נעים יותר למגורים וידרוש הרבה פחות שעות מיזוג.

לאחר השלב של תכנון נכון של הבית, תכנון ירוק, אנו מגיעים לשלב ההחלטות הנוגעות לחומרי הבניה. כאן מתווסף פן נוסף ליכולתנו להפוך את הבית לאקולוגי יותר. מצד אחד עלינו להתחשב בתפקוד ובאפקטיביות של החומרים. בבית אקולוגי יש התאמה של תפקוד חומרי הבניה לאקלים – באזורים עם הפרשי טמפרטורה חדים בין יום ולילה, כמו בהר הנגב למשל, תהיה עדיפות לחומרים עם מסה תרמית כגון אבן, אדמה. באזורים חמים ולחים תהיה עדיפות לחומרים המספקים בידוד גבוה, כמו שכבות הבידוד הרבות בבניה הקלה, או בלות הקש.

מצד שני עלינו לבחון האם נעשה נזק סביבתי בתהליך היצור של חומרי הבניה ובתהליך ההתפרקות שלהם, מכיוון שחלק מהבתים שאנו בונים יצטרכו יום אחד לעבור תהליכים של שיפוצים או הרס. בטון ומלט, חומרי הגלם העיקריים בבניה קונבנציונאלית, הם מחצבים העוברים תהליכי שרפה ממושכים בטמפרטורות גבוהות, ומכאן גורמים לזיהום אויר משמעותי. בבניה אלטרנטיבית אנו מצמצמים מאד את השימוש בהם, מה שהופך אותה לירוקה יותר. כאשר אנו משתמשים בעמודים וקורות מעץ במקום בטון, ובמידה ואנו דואגים שהעץ מגיע ממקור חקלאי ולא מכריתה של יערות גשם, קיבלנו חומר גלם שניתן לנטיעה מחדש ואינו מתכלה , בניגוד למחצבים. עצים הם חיוניים לקיומנו בעולם, וכאשר אנו יוצרים זרז כלכלי לנטיעתם הרי שהועלנו במשהו לסביבה.
החיפוש אחרי אלטרנטיבות לחומרים ולשיטות המקובלות מוביל אותנו לעוד ועוד דרכי בניה מעניינות.
שיטות בנות אלפי שנים קמות לתחייה, ולצידן שיטות חדשות לגמרי שביסודן מחזור של חומרי פסולת שתרבות הצריכה מייצרת.

מבחר שיטות בניה אלטרנטיבית מודרניות

בניה בחבילות קש

בשיטת הבניה בחבילות קש, strawbale building חומר הבניה העיקרי הוא חומר שמהווה שאריות של גידול אחר – קש החיטה או קש האורז. החקלאות מספקת לנו בכל שנה אלפים של חבילות מוכנות לבניה. הקש הדחוס מהווה חומר בידוד ברמה מעולה, וקצב הבניה הוא מהמהירים ביותר המוכרים.

השיטה התפתחה לפני כ100 שנה בערבות מדינת נברסקה בארה"ב, ומשנות ה70 היא זוכה לתחייה מחודשת. מאות בתים בנויים בשיטה זו ברחבי העולם, וגם כ20 בתים בארץ.

יש עדיפות לתכנון שיתחשב בשיטה מבחינת מידות החבילה כדי להקל על הבנאים, אך בעיקרון החבילה ניתנת לפיצול וקשירה מחדש ושיטה זו מאפשרת גמישות בתכנון ובניה של בתים מסגנונות שונים ובגדלים שונים. את חבילות הקש מניחים על הגבהה כלשהי מחומר קשיח ועמיד למים.

ארץ אנו מסתפקים בהגבהה של כ-20 ס"מ, בדרך כלל מבלוק מלט אפור, בעוד שבארצות הצפון ובאזורים מושלגים מגיעים עד 80 ס"מ. בעיקרון, שמירת החבילה מפני רטיבות היא המשימה העיקרית שלנו, ולשם כך עלינו לשמור על העיקרון של " מגפיים טובים וכובע טוב" – מצד אחד ההגבהה, ומצד שני גג רחב, שיגן על הקירות ככל הניתן.
כאשר משתמשים בטיח אדמה, מטייחים את חבילות הקש באופן ישיר. בדרך כלל מטייחים כארבע שכבות כדי להגיע לקיר ישר ויפה, והשכבה האחרונה היא שכבת מגן מטיח סיד.
כאשר מעדיפים לטייח בטיח מלט רגיל, יש לעטוף את החבילות ברשת מתכתית ולטייח על גבי הרשת .

בבניה בשיטה זו ניתן לבנות שלד למבנה מכל חומר מוכר – בטון, ברזל או עץ. כמו כן השיטה מתאימה גם לבניית קירות נושאים ללא צורך בשלד, שהיא כמובן זולה יותר. בארץ קצת יותר קשה להביא שיטה כזו לידי אישור הנדסי.

בית מידות כולל מגדל מחבילות קש בארה"ב.

ספינות אדמה – מבנים מצמיגים דחוסים בעפר

את ספינות האדמה הראשונות, וכמעט את כל אלו שנבנו בעצם, הגה ותכנן אדריכל אמריקאי בשם מייקל רינולדס. ריינולדס חי ופועל בדרום הרי הרוקי, מדינת ניו-מקסיקו בארה"ב, מקום בו החורף קשה.

החשיבה שלו התפתחה בשנות ה70, שנות משבר הנפט. הוא הצליח לתכנן למבנים העשויים מחומר ממוחזר (צמיגים), מכילים מסה תרמית משמעותית ( העפר הדחוס בתוך הצמיגים), ובעצם הם אוטרקיים כמעט לחלוטין – לתושבים בבתים אלו אין צורך באנרגיה לחימום וקירור, יש להם אספקת מים נקיים תמידית במיכלים האוגרים את מי הגשם מהגג, מערכת סולרית לאספקת חשמל ואדניות גדולות הממוקמות מתחת לחלון הדרומי, בהן אפשר לגדל ירקות גם בחורף, כאשר האדמה בחוץ קפואה.

המבנה פרוס ממזרח למערב, כך שהחזית הדרומית היא ארוכה מאד, וכולה חלון אחד גדול . קרני השמש בחורף חודרות דרך חלון זה עד לקיר הצפוני, הוא קיר הצמיגים הדחוסים המכוסה בעפר מצידו הצפוני. קיר זה אוגר חום במשך היום ומשחרר אותו לקראת ערב, כאשר הטמפרטורה בחוץ צונחת.


בקיץ השמש גבוהה, החלונות מוצללים, והקיר הצפוני, מאחר שהוא כולו מוגן בתוך מעין גבעה, הופך לקיר שמצנן את המבנה. כדי שהשיטה הזו תפעל, התכנון של המבנה מוגבל מאד, וכל ספינות האדמה נראות דומות מאד זו לזו.
את קירות הפנים נהוג לבנות מפחיות משקה משומשות ומלט ביניהן, ואילו התקרות הדרך כלל עשויות עץ. את המבנה מבחוץ מטייחים בטיח אדמה עם גימור של טיח סיד. ניתן להגיע לגימורים יפים מאד. אפשר לבקר בישוב שכולו מבנים כאלו ליד העיר טאוס בניו-מקסיקו, ארה"ב.

בניה בשקי אדמה

הוגה השיטה הוא אדריכל אמריקאי ממוצא איראני בשם נאדר חלילי.
מטרתו הייתה למצוא שיטת בניה שבה כל אדם, ויהא העני המרוד ביותר, יוכל לבנות לעצמו בית ראוי ונוח מבחינה אקלימית. הכוונה הייתה בעיקר לשיטה שתתאים ליישום בעולם השלישי.
הוא התחיל לעבוד עם שקי יוטה, לדחוס אותם בעפר – כל חומר מקומי יתאים לכך: חול, אדמות שונות, פסולת בנין וכד'. השקים מונחים זה על גבי זה בשורות, כאשר בין השורות מניחים תיל, שתופס את השורה התחתונה והעליונה יחד. בתחילת דרכו נהג חלילי לסיים את תהליך הבניה בהבערת מדורות גדולות בתוך מבני הכיפות, במחשבה שהאש תחזק את העפר כמו בתהליך של שריפת קרמיקה.
השיטה התפתחה עם השנים: שקי פלסטיק המשמשים לאחסון אורז החליפו את שקי היוטה, כעת אפילו מייצרים טיובות – שקים צרים וארוכים מאד – עבור תהליכי הבניה. גם שריפת המבנים מבפנים פסקה.
בעקרונות הבסיסיים דומה שיטה זו לספינות האדמה – גם השקים בעצם מספקים מעין תבנית אליה נדחסת האדמה, ומהווה מסה תרמית פעילה.
אולם יש הבדל גדול מבחינה אדריכלית – העבודה בשקים מתאימה מאוד לבניה של כיפות וקשתות: גם כי השקים הם גמישים, ואפשר להשתמש בהם כמו באבן- לתת להם את הצורה שנרצה בה – לא על ידי סיתות אלא פשוט ע"י עיצוב השק מסביב לתבנית המקושתת העשויה עץ. את התבניות מסירים כמובן לאחר השלמת הבניה. השקים עמידים מאד לרטיבות, מה שמאפשר לנו לוותר על התפקיד המסורתי של הגג.

קש-קל light straw

זוהי שיטה המבוססת על שלד עץ, זהה לשלד שמכינים בבניה האמריקאית הקונבנציונאלית. את המרווחים בעובי השלד, ממלאים בתערובת של קש ארוך ומעט "בוץ" דליל מאד של אדמת חרסית. התערובת נדחסת בתבנית עשויה משני קרשים,שמוסרת כל פעם ומותקנת מחדש במיקום גבוה יותר עם התקדמות מילוי הקיר.
לאחר שהיה של כמה ימים לצורך התייבשות מוחלטת של התערובת, ניתן לכסות את הקיר במגוון גדול של גימורים: ניתן לטייח, אבל גם להשתמש בלוחות גבס או עץ מצידי הקיר. כך שהקש קל מחליף בעצם את חומרי הבידוד המוכרים. בדרך כלל לבתים אלה מראה קונבנציונאלי לגמרי.

בניה בנייר ממוחזר – Papercrete
זוהי שיטת הבניה האלטרנטיבית הצעירה ביותר, היא מיושמת כעשר שנים בלבד. זוהי אחת השיטות היצירתיות ורבת האפשרויות ביותר, ואינספור של דרכי יישום כבר נוסו בהצלחה, בעיקר בארה"ב.
התערובת מבוססת על מים, נייר ואחוז קטן של מלט – 6% מנפח הנייר.
את כל המרכיבים זורקים למערבל שפועל ממש כמו מעבד מזון ענקי – עם ציר שעליו מורכבים להבי חיתוך. הנייר בעצם חוזר להיות במצב של תאית, ובמצב זה נוח לו לקלוט את המלט באופן שמאחד אותו עם הסיבים. התערובת שמתקבלת חזקה ובעלת כושר בידוד גבוה.

מתערובת זו אפשר לעשות טיח למבנים שנבנו בשיטות אחרות. אפשר לבן ממנה לבנים ואפילו קורות לבניה.(החומר קל מאוד) אפשר ליישם אותה גם בהתזה וביציקה.

 

בניה בחבילות קש – strawbale building

ספינות אדמה – Earth Ships

נאדר חלילי על רקע מבני הכיפה משקי אדמה

בניה בנייר ממוחזר – Papercrete