בית משפחת חורש - אשחר

אחד המאפיינים היחודים של העבודה על פרויקט זה הוא הקשר עם הלקוחות, שהתחיל מאד מוקדם. בניגוד למשפחות אחרות, שמגיעות לתחילת תכנון רק אחרי שרכשו מגרש, משפחת חורש הגיעה אלי הרבה לפני כן, מתוך הבנה כי יש מגרשים ובתים שתנאיהם יתאימו לבניה ירוקה יותר, ויש כאלו שפחות.
ביחד בדקנו בישוב אשחר, בו החליטו לחיות, שני בתים מוכנים שעמדו למכירה וכעשרה מגרשים פנויים. היעוץ לבחירת מגרש קדם להתקשרות אל המשרד כמתכנני הבית, ולא היתה תלות בין הדברים.

(ניתן לראות כאן את המגרש לפני ואחרי גיזום הצמחיה, מיד לאחר רכישתו)בין הקריטריונים שנלקחו בחשבון ושוקללו בייעוץ היו גם רבים כאלה שלא קשורים לנושאים ירוקים אבל חשובים למשפחה ולאיכות חייה – כמו מרחק הבית ממרכז הישוב ומספר הכבישים שעל הילדים לחצות כדי להגיע אל אזורי המשחקים וביקורי חברים.

אולם עיקר הייעוץ התמקד בנתוני המגרשים שעומדים להוות גורמים משפיעים מבחינת בניה ירוקה – שטח המגרש, הטופוגרפיה שלו, כיוונים אפשריים להפניית הבית, והפוטנציאל לאוורור. לאחר שהמגרש שנבחר כמספר אחד התברר כבלתי ניתן לרכישה, רכשה המשפחה את המגרש השני ברשימה.

בשלב זה נערכה התקשרות לצורך תכנון והחל תהליך התכנון.

כבר בשלב התכנון הראשוני נלקחה החלטה רבת חשיבות – לא להביא בולדוזר ולשטח את המגרש, אלא "לזרום" עם הטופוגרפיה ההררית, מה שמחייב כמה מפלסים בבית. הוגשו כמה סקיצות, כולן בשניים שלשה מפלסים קטנים העוקבים אחרי הטופוגרפיה, וכולן מכוונות למקסם את החזיתות הדרומית והצפונית, למרות שאלה אינן החזיתות "הטבעיות" למגרש. זאת כדי להפוך את הבית לסולארי –פסיבי.

המפלס הראשון מוגבה בכ3 מטרים ממפלס הכביש, אולם ניתן להגיע אליו למשטח החניה, בעזרת עליה משופעת. במפלס זה נמצאים הסלון, המטבח והמזווה, וחדר אורחים צמוד חדר רחצה. ממפלס זה נוף מערבי מרהיב. המפלס השני נמצא רק 70 ס"מ גבוה יותר, ובו חדר עבודה פתוח אל הסלון. כאן המקום לציין כי משפחת חורש מחנכת את ילדיה בחינוך ביתי, ולכן חדר העבודה הוא בעצם חלל יצירה ולימוד.

אל המפלס השלישי אנו עולים עוד כ80 ס"מ, ובו נמצאים חדר הילדים, חדר רחצה הצמוד אל חדר הלבשה, חדר השינה של ההורים ויציאה אל החצר העליונה. מחדר הילדים ניתן לעלות בסולם עץ אל הגלריה של הילדים, מרחב של שינה ומשחקים עם יציאה אל מרפסת גדולה אל הנוף המערבי.

מאחר ואשחר נמצאת בגוש שגב, יש חשיבות רבה לנושא האוורור הטבעי. ארשה לעצמי לומר שזו תהיה איוולת גמורה, במיקום כל כך חשוף לרוחות, שלא להתחשב בכיווני הרוח ולמקסם את האוורור הטבעי כך שלא יווצר שום צורך בצינון ומיזוג הבית גם בשיא הקיץ.

נקטנו כמה פעולות חשובות לצורך זה. העיקרית שבהן היא הצמדת שלשה חלונות אל התקרות, במפלס התחתון ובמפלס חדרי השינה – במסדרון. חלונות אלו משמשים ליציאה של האויר החם, הקל, שמוצא תמיד באופן טבעי את דרכו למעלה. בכך שהם מאפשרים לו יציאה מתמדת, נוצרת יניקה מהחלונות המערביים. כדי להיות מכוסים גם בימי שרב בהם אין תזוזה טבעית של האויר, הוספנו צנרת נמוכה לכניסת אויר קריר מהצד המערבי והדרומי של המגרש אל החלל המרכזי.

שאיבת האויר אל החלונות העליונים יוצרת תנועה תמידית בבית, זאת בנוסף לרוחות הטבעיות של אשחר. חווית הקיץ בבית היא מאד נעימה.

אציין כאן כי כמו בכל פרויקט אחר בתכנון משרדי, שאלת הפתחים היא קריטית. אנו נוקטים חישוב מאד מדויק של היחס בין הפתחים בכיוונים השונים, לבין רצפת החדר. לכל בית טבלה מפורטת של הפתחים, וכל שינוי שמתבקש על ידי המשפחה נבדק לאור טבלה זו.

לאחר השלמת התכנון, עלתה שאלת חומרי הבניה. במהלך התכנון פעלתי מתוך הנחה שקירות הבית ייבנו בבניה קלה, ואילו הרצפה תשמש כמסה תרמית. האיזון בין הבידוד בקירות למסה ברצפה הוא קריטי לאיקלום נכון של הבית האקלימים הקרים יותר. אולם בשלב זה, הביעה המשפחה רצון לבנות דווקא בחומרים מסיביים וכבדים, כגון מעטפת אבן, מטעמים של אסתטיקה ותחזוקה. לפיכך העלינו כמה וכמה אפשרויות לשלב בין מסה תרמית ובידוד במעטפת עצמה. כדי להבין בצורה המיטבית כיצד יתפקד כל שילוב, מסרנו את הבית להדמיה אקלימית בתכנת "אקוטקט". בתמונה – גרף תוצאות מעבר חום דרך הקיר.תוצאות מעבר חום דרך קיר משולב

דימינו את החלל המרכזי, על ההפניות הנכונות והפתחים המוחלטים שלו. לאחר מכן הזנו לתוכנה אפשרויות שונות של בנית הקיר. זאת לאחר החלטה כי הקיר בכל מקרה יהיה כפול ועוביו כ40 ס"מ. בדקנו אפשרות של בניה בלבני אדמה בקיר הפנימי ואבן בחיצוני, של בניה בפומיס בקיר החיצוני ו"קוב" (בניה חופשית באדמה) בקיר הפנימי, של בניה באבן בדרך המקובלת כיום – אבן של 20 ס"מ עם קלקר ובלוק פנימי… להפתעתנו התפקוד התרמי הצפוי של הבית כאשר יש לו קיר כפול של 40 ס"מ, המכיל מסה תרמית כלשהי ובידוד כלשהו – הוא דומה מאד. מסקנה זו הובילה אותנו לחופש רב בהחלטה על חומר הבניה. זה נתן משקל לשיקולים אחרים, כמו מקומיות וזמינות החומר, אסתטיקה ומחיר.

בסיום תהליך זה בחרנו לעבוד עם לבני אדמה דחוסות, (המושג המקצועי הרווח בעולם הוא CEB ) המיוצרות בגליל עצמו מחרסיות מקומיות המהחצבות השונות. החרסיות הינן פסולת של רוב המחצבות. הדחיסה הופכת את הלבנים לחזקות ועמידות מאד, אולם בכל זאת רוב החברות המייצרות מוסיפות תוסף מייצב כלשהו – במקרה שלנו יש תוספת של 3% מלט.

שלד הבנין הוא קונבנציונאלי לחלוטין, ולא תמיד היה קל לשלב אותו בקירות הלבנים.

הקירות נבנו כקיר כפול – בחלק הפנימי של הבית מרוכזת מירב המסה התרמית בקיר לבנים של 22 ס"מ. בקיר החיצוני לבנים של 14 ס"מ. ביניהן 5 ס"מ של קלקר F30 דחוס. במרווח בין הקירות, פרט לבידוד, נמצאות גם צנרות המערכות.

גג המבנה והיסודות שלו בודדו גם הם בקלקר 10 ס"מ. הקירות הפנימים מטויחים בחלקים בטיח אדמה, ובחלקם נשארו חשופים.

פתחי החלונות מטויחים בטיח סיד-חי, מגוון בתכלת. החלונות עצמם איכותיים מאד, כולם בעלי מרווח של 12 מ"מ בין זגוגית לזגוגית, ובחלקם ציפוי מעכב קרינה הנקרא LOW_E.

מערכת החימום היא על ידי מעבר מים תת-רצפתי. מקור החום של המים הוא משאבת חום.

המשפחה נכנסה לגור במבנה בפברואר 2009. בינתיים הם מעידים על חימום אפקטיבי בחורף, ועברו את הקיץ בנוחות ללא מזגנים כלל.

קרדיטים

תכנון הנדסי: מרי חדאד, ח.מ הנדסה אזרחית, גוש-חלב.
פיקוח צמוד: ראובן רוזן, אשחר.
קבלן שלד: עבוד עיסאם נאג'י.
ייצור ובנית הלבנים: חב' טבע-בלוק.
טיח סיד: בנימין ויטל.
טיח אדמה: יוסף אמארה.
מטבח: "מגע של עץ", אזוה"ת משגב.
נגרות: עבד חראמי, שעב.