מרפאת מדווד ואדי-אל-נאעם

פרויקט זה הוא אחד החשובים בחיי המקצועיים והאישיים גם יחד. אני רואה אותו כאבן דרך משמעותית בעשיה שלי.

עם עמותת "בוסתן", שנקראה בתחילה "בוסתן לשלום" והוקמה ב1999 ע"י דבורה בראוס, אני בקשר עוד מיום הקמתה. קשר חברי שהלך והתבסס כקשר מקצועי. מטרת העמותה, לשצערנו כבר אינה קיימת, היה להעצים את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב בדרכים סביבתיות וע"י הכרות עם טכנולוגיות ירוקות.


לקראת תחילת הקיץ של 2002, בין שאר המיילים המגיעים מדי פעם ברשימת התפוצה של העמותה, הגיעה קריאה להצטרף לצוות התכנון והבניה של מרפאה בכפר לא מוכר. אני חזרתי לא מכבר מארה"ב, שם התודעתי לבניה האלטרנטיבית, סיימתי קורס בניה ירוקה במכללת בילדינג, והייתי נלהבת ליישם את כל הידע שרכשתי. קפצתי על ההזדמנות.

אולם עד מהרה הסתבר שצוות התכנון עוד לא התגבש, ושבעצם אני, על ניסיוני הדל, מצופה להוביל את הפרויקט ואת הצוות. הקבוצה היחידה שפעלה בזמנו בתחום הבניה הירוקה היתה הוועדה לסביבה וחברה בעמותת האדריכלים, שלישיבותיה הייתי מגיעה באופן סדיר. הוצאתי קול קורא לאנשי הקבוצה להצטרף אלי, כדי לתכנן ולבנות בהתנדבות את המרפאה.

ואכן הקריאה לא נפלה על אזניים ערלות, וכעבור כמה ימים קיבלתי טלפון מאד' יובל אמיר ז"ל, מחלוצי הבניה הירוקה בישראל, שהיה בעל ידע רחב מאד  לגבי פרויקטים חברתיים ברחבי העולם. ליובל כבר היה ידע וניסיון, קשרים עם אנשי מקצוע וחברות, והוא רתם את כל אלה בהתלהבות לפרויקט. עבדנו בעבודת צוות הדוקה במשך חודשים ארוכים.

ואדי-נאעם שוכן על כביש 40, והוא כפר גדול שמאוכלס ברובו ע"י שבט אל-עזאזמה. זהו אזור עתיר מפגעים: התושבים מתגוררים תחת קוי המתח הגבוה היוצאים מתחנת הכח שבשטחי הכפר (לכפר עצמו אין חיבור לרשת החשמל), מאגרי גז נמצאים גם הם בשטח, ואזור התעשיה של רמת חובב נמצא מעבר לכביש.

המבנה הוגדר כמיועד לשמש כמרפאה קטנה המופעלת על ידי רופאים מתנדבים בכפר בדואי לא מוכר ע"י המדינה. תנאי נוסף שהשפיע על התכנון – על המבנה להיבנות על ידי מתנדבים, לא מקצועיים ברובם, תוך שבוע ימים של עבודה מרוכזת. שיטת הבניה צריכה לענות על כלל ההגדרות של "בניה אלטרנטיבית" כדי ליצור הכרות של השיטות השונות לאוכלוסיה המקומית. קיווינו שבעקבות הצגת שיטות בניה אלו לתושבים, ייבנו כך עוד בתים רבים בכפר.

תנאים אלה הובילו להחלטה לתכנן ולבנות בשיטת חבילות הקש. מהירה, מבודדת, וזולה – האמנו שתוכל לכבוש לבבות בכפר, להתאים למחנה עבודה של שבוע, ולתת מענה לכל צרכי המבנה.

תהליך התכנון ארך חודשים מספר, בשיתוף ראשי הקהילה ונציגים שונים מהכפר. הצגנו בפניהם את הסקיצות היפהפיות של יובל, תכניות, דגם ממוחשב ומודל . התהליך כלל מפגשים רבים בכפר ובבאר-שבע.

מפרט המבנה

יציקת הרצפה כרפסודה מבטון , לפי הוראות מהנדס.

שלד עץ מעמודי טלפון משומשים ממוחזרים.
מסבכי גג מעץ לבן.
הגג עצמו – פנל מבודד של "קיסריה פאנלים" – 10 ס"מ עובי, בידוד פוליסטירן.
תקרה: לוחות OSB .
קירות חיצוניים : שלושה קירות מחבילות קש , ביניהן חיבורים של ברזל בנין. קיר רביעי משתי שכבות פוליגל ושכבת גלילי ענפים במרכזן.
טיח חיצוני: 4 שכבות של טיח אדמה חרסיתית, שכבה אחרונה טיח סיד.
קיר פנימי: לבני אדמה מיובשות בשמש , טיח אדמה.
טיח פנים: 4 שכבות של טיח אדמה, שכבה אחרונה שמן פשתן.
ריצוף: מרצפות טרצו.
מערכת חשמל סולרית. (נתרמה על ידי ארגונים בארה"ב)
תרומה עיצובית: המבנה אינו בולט בשטח, הגג ההפוך מסמל את יריעות האוהל הבדואי כאשר הן מופשלות. המבנה הפך להיות סמל למאבק הכפרים הלא-מוכרים לפתרון הוגן.

שבוע העבודה האינטנסיבי היה אירוע מדהים מבחינה ארגונית, מבחינת שפע ההכרויות עם אנשים נפלאים משכבות שונות של האוכלוסיה בארץ, ובזכות ההכרות מעמיקה עם הקהילה הבדואית, ההיסטוריה שלה והבנת הסכסוך על קרקעות הנגב.

המרפאה נקראה על שמו של בריאן מדווד ז"ל, חבר קיבוץ סמר, שהיה שותף בצוות התכנון עם הקמתו. היא פעלה כשנה , בזכות עמותת "מרפא במדבר", שנוסדה על ידי אנשי רפואה מהנגב, ובראשם ד"ר אסי סיקורל (בתמונה). סיפורה התפרסם בכל העולם.

אנו מאמינים שכל זה יצר לחץ ציבורי שגרם למשרד הבריאות להביא לכפר מרפאה רשמית, שפתיחת פעילותה סיימה את פעילות המרפאה ההתנדבותית.

מבחינתי האישית היתה זו תחילתה של ידידות מופלאה עם המגזר הבדואי, שנמשכת בימים אלו בפרויקט בקסר-א-סר.

המרפאה זכתה להכרה לאומית ובינלאומית. ב2007 זכה המבנה לציון לשבח בתחרות "אות העיצוב" – סרטון ממעמד מקבלת הפרס ניתן לראות כאן.

ובאותה שנה גם התפרסם בספר "Design like you give a damn“ שיצא ע"י עמותה מופלאה בפני עצמה – Architeture for humanity.

שותפים למלאכה

מיכל ויטל, יובל אמיר ז"ל, שרון טשסנובסקי – תכנון אדריכלי, ארגון הבניה בשטח.
דבורה בראוס, איריס אריאלי (תנועת בוסתן) – גיוס כספים ויזמות.
אלכס צסלסקי, מייק קפלין (קיבוץ לוטן) - הדרכה בשיטת הבניה.
עופר כהן – מהנדס קונסטרוקציה.
דרור צחורי – מהנדס חשמל וביצוע מערכת סולארית.
מיקי גולן, לבאט אבו-עפאש, נג'יב אבו-גרביה, בני קשת– ניהול עבודה בשטח.
כ300 מתנדבים, נשים וגברים, מבוגרים וצעירים וילדים, ערבים ויהודים ואורחים מחו"ל.

2
1