תקן ירוק

אני שמחה להזים את חששותיך. 

עבדתי רבות עם יזמים שזה להם פרויקט ראשון ואולי חד-פעמי, וכן עם חברות יזמות גדולות.

המסקנה תמיד דומה - הבניה הירוקה לא מייקרת את הדירות באופן משמעותי.

קיים מחקר שעשה הכלכלן חגי קוט, שעוסק בנושאי סביבה בכלל ובבניה ירוקה בפרט, ובדק עלויות של דירות הנבנות לפי תקנים ישראליים נדרשים (תקני חובה), למול דירות הנבנות לפי תקן 5281. המסקנה היתה שקיים יקור זניח של 1.5% - 4% ליחידת דיור.

אם תרצי אוכל לחפש עבורך את המחקר.

יועץ טוב יוכל תמיד לוודא שתישארי בתחום הנמוך.

 

המתכות אינן מהוות חומר אידיאלי לייצור פרופילי פתחים מבחינה תרמית. ברוב העולם המערבי לא מכינים חלונות מאלומיניום או ברזל, אלא בעיקר מעץ, ובשנים האחרונות גם מסוגי פלסטיק שונים.  בארץ סבלנו הרבה שנים מפגעי קרינת השמש החזקה על העץ, וכאשר הופיעו פרופילי האלומיניום הם כבשו את שוק החלונות, בעיקר בזכות התחזוקה הקלה.
אולם מבחינת הבידוד אנו משלמים על כך מחיר. האלומיניום הוא חומר בעל מוליכות כה טובה, עד כי הוא משמש כמוליך חום במכשירים ותעשיות רבות. יכולת ההתנגדות התרמית של פרופיל החלון, אם כך, היא נמוכה מאד. בעוד איכות הבידוד של הקיר יכולה להגיע , לפי המלצתנו, לסביבות 0.92.  החלונות הרגילים המקובלים בארץ, המורכבים מפרופיל אלומיניום יחיד וזגוגית יחידה, מהווים "חורים" של בריחת אנרגיה עם ערך התנגדות נמוך מאד.
 
לפרופילים המיובאים מחו"ל, וכן לחברות העיקריות המייצרות בארץ פרופילי אלומיניום,  יש פתרון או שיפור לבעיה זו בצורת פרופילים סופר-תרמיים. זוהי מסגרת חלון המורכבת משלשה פרופילים נפרדים: אחד חיצוני ואחד פנימי מאלומיניום, וביניהם פרופיל נוסף מפלסטיק בשם פוליאמיד, שלו התנגדות תרמית גבוהה. הוא מפריד את מעבר החום בין שני פרופילי האלומיניום.
הפרופיל התרמי ניתן ליישום בחלונות פתיחה :מסוג ציר, דריי קיפ וקיפ. במקרים אלה עובי הפרופיל דומה לשאר הסדרות. כמו כן אפשר למצוא סדרות הזזה עם פרופיל תרמי, אלא שאז זהו פרופיל עבה במיוחד ומתאים בעיקר למפתחים גדולים.

תהליך ההתעדה הוא תהליך שמטרתו להסמיך את הבנין כמבנה ירוק, מוסמך על ידי מכון התקנים או מעבדה מוסמכת אחרת.   לתהליך כמה שלבים:

א. יעוץ שלנו, יועצי הבניה הירוקה, לצוות המתכננים של המבנה, כיצד לשפר את הביצועים התרמיים, האקוסטיים והסביבתיים של הבנין. יעוץ זה נעשה במקביל לסעיפי התקן. בסיומו אנו מגבשים אסטרטגיה שלפיה ניגש לתקן.

ב. הצהרת כוונות על כל הסעיפים בהם אנו מתכוונים לעמוד ולהשיג ניקוד מספיק לפי הרמה הנדרשת. כוכב אחד, שניים או יותר. כל ההצהרות והבדיקות התרמיות והאקלימיות מוגשות למכון ההתעדה, ולאחר בדיקה אנו מקבלים את האישור המקדמי.

ג. הוכחת הטמעת כל האלמנטים הירוקים בתכנון - קבלת אישור שלב א': אישור תכנון.

ד. תהליך הבניה של המבנה כולל שני ביקורים של מכון ההתעדה באתר הבניה. בסיום הבניה אנו מעבירים את כל ההוכחות על עמידה בסעיפים השונים למכון ההתעדה, ומקבלים אישור שלב ב'.

ה. פרויקטים מסוימים ידרשו תו ירוק. מהלך זה כולל הצגת הפרויקט בפני ועדה ארצית להסמכת מבנים, הועדה מבקרת את עבודת מכון ההתעדה.

אוורור טבעי לבית והוצאת אויר חם.

הגובה האפקטיבי ביותר הוא הצמוד ביותר שאפשר לתקרה, במגבלות שיטת הבניה והמגבלות ההנדסיות.

70 ס"מ בין תקרה לסף עליון זה קצת יותר מדי.

יש חישוב שיכול לתת לנו תוצאה מדויקת של גודל החלונות הדרוש, אבל ככלל אצבע אלה יכולים בהחלט להיות חלונות קיפ קטנים, מספרם תלוי בנפח החדר ושטחו. לא חייבים להיות אחד מול השני.

כדי להבין יותר טוב אני מקשרת אותך כאן למדריך שכתבתי - חפשי פרק על איוורור, תת כותרת ריבוד תרמי.

חומרים

לשני החומרים רמת קרינה תקנית. (עומדים בתקן 5098 לקרינה רדיואקטיבית מחומרי בניה) אני מניחה שהפומיס עובר בדיקות יותר קפדניות מכיון שפוטנציאל הקרינה גבוה יותר. הפומיס הוא חומר טבעי וולקני - לבה שהתפרצה באזורים ימיים. הפומיס בישראל מגיע מיוון, ובדיקות לרמת הקרינה נערכות באניות לפני שתכולת האניה נפרקת בארץ.

לאחר מכן , למיטב ידיעתי, יש בדיקות חוזרות במפעל.

האיטונג עשוי מחומרים מקומיים, בעיקר סיד , ועובר התפחה בעזרת אבקת אלומיניום.

צריך להוסיף בידוד עם רפלקטור מתחת  לרעפים, כ 10 ס"מ מתחתם. מה שיש לך עכשיו טוב לחורף אבל לא לקיץ, כי הבידוד נמצא בתחתית הגג על תקרת הרביץ, כלומר הוא לא מונע מחלל הגג להתחמם. החום שנצבר במשולש הגג הוא כה רב, שבקלות הוא מתגבר על 0 ס"מ של צמר סלעים ישן.

תוסיף בידוד תחת הרעפים ותרגיש שיפור מידי. גם הבידוד הזה חייב להיות עם רדיד אלומיניום כרפלקטור.

יש הרבה חומרים מתאימים בשוק.

בנייה ירוקה

מאחר ובניה ירוקה קשורה יותר לתכנון מאשר לביצוע, אין השפעה על מהירות הבניה. קיים לפעמים בארץ בלבול בין בניה ירוקה לבין בניה קלה, או בשם אחר בניה מתקדמת. בניה מתועשת זו אמרוה להיות מהירה יותר מבניה כבדה, קונבנציונלית. אבל אין קשר הכרחי בין בניה ירוקה לבניה קלה.

הרבה פעמים זה באמת הולך ביחד, אבל זו לא חתונה קתולית. לא בהכרח. זה תלוי בבחירות שלך בנושאים ספציפיים.

בדרך כלל בבניה ירוקה יש יותר הקפדה על בידוד, ובחלק מהמקרים הבידוד נותן גם השפעה אקוסטית, כלומר הוא גם בידוד אקוסטי ומונע רעשים מהרחוב או בין הדירות בבנין או בין הקומות.

לדוגמא - בבניה ירוקה אנחנו בדרך ממליצים על חלונות עם זיגוג כפול. זה מאפשר מצב שבו כל זכוכית תהיה בעובי אחר, למשל - זגוגית 5 מ"מ, מרווח אויר 6 מ"מ, וזגוגית נוספת 6 מ"מ. השוני בעובי הזיגוג והכפילות שלו הם מצוינים מבחינה אקוסטית, ועם חלונות כאלה הרעש מהרחוב יופחת באופן משמעותי.

 

זו באמת שאלה מצוינת... 

בכל אחת מהמדינות שמנסה ליישם בניה ירוקה נוקטים בשיטות שונות. חלק בוחרים בתמריצים - בגזר, וחלק בוחרים ביישום סטטוטורי - המקל.

אצלנו עובדים ללא ספק בשיטת המקל. מכניסים את הציווי ליישם את תקן הבניה הירוקה בתכניות בנין העיר , התב"ע, וברגע זה היא הופכת להחלטה מחייבת, ואין ליזמים ולרשויות ברירה אלא לעשות זאת. זה אמנם מייצר לי ולחברי הרבה עבודה, וגורם בהחלט לשינוי באיכות הבניה, אבל - לא קל ולא נעים לעבוד מול היזמים כאשר הם עובדים מתוך חוסר רצון.

בהחלט הייתי מעדיפה לעבוד מול יזם שיש לו תמריץ, כגון תוספת זכויות בניה או מסלול רישוי מהיר, השתתפות בעלויות, הנחות בארנונה לדיירים ועוד אפשרויות רבות.

שיפוץ בית

קודם כל, כל הכבוד. הרבה אנשים משפצים וחושבים רק על הצד האסתטי, ואתה נכנס לעומק ומעלה את רמת הבידוד בבית.

לענין בחירת שיטת הבידוד - באופן ברור וגורף אני יכולה לומר שעדיף בידוד חיצוני. אסביר בקצרה - ולהמשך הבנת הענין אפשר להתעמק במדריך שכתבתי ונמצא כאן.

הקירות הישנים של הבית מהווים מסה תרמית משמעותית. אלו קירות כבדים. כאשר המסה נמצאת בתוך הבית ומבודדת מבחוץ, היא מועילה לייצוב הטמפרטורה בבית. יש למסה תרמית תכונה של אגירת חום איטית ושחרור איטי, וזה עובד לטובתך כשהמסה בפנים.

אם אתה מבודד מבפנים ומשאיר את המסה בחוץ, אתה אמנם מקבל רמה מסוימת של בידוד, אבל פועל בניגוד להגיון של השיטה הקודמת ובעצם מפסיד את תכונות המסה התרמית. 

מבחוץ אפשר לבודד עם טיח תרמי, או עם מערכות בידוד חיצוניות בקלקר של חברת פוליביד, שנקראות פוליפלוס. אני מניחה שיש חברות נוספות עם מוצרים שוי ערך. (בבניה ירוקה אנו מעריכים גם כלכלה מקומית, לכן אני מעודדת קודם כל שימוש במוצרים של חברות שמייצרות בישראל). המערכות האלה כוללות את הקלקר עצמו, עיגון לקיר, וטיח מיוחד שמתאים לטיוח על קלקר.