מדריך לבנייה ירוקה ליזם

וכמובן גם ליזמית – מי כמוני תשמח לראות כמה שיותר מאיתנו בענף הבניה הקשוח... מטעמי נוחות בלבד, המדריך מנוסח בלשון זכר אך פונה לשני המינים כאחד.

ברוך הבא למועדון – קיבלת דרישה לעמידה בתקן 5281 לבניה ירוקה. מורכב? מבלבל? חדש?

מטרת המדריך הזה היא לעשות עבורכם סדר בדברים, ולהשתמש בנסיון רב השנים שלנו כדי להקל עליכם להבין את התקן ולקחת את ההחלטות המתאימות ביותר עבורכם.

לשאלות בנוגע למדריך

בניגוד לתקנים אחרים בהם יש כללי עשה ואל תעשה ברורים, תקן ישראלי 5281 מציע אפשרויות בחירה רבות, וזאת באמצעות מערכת ניקוד. מטרתנו היא להסביר את המערכת הזו לעומקה באופן פשוט ובהיר, וכן לתת דגש על השירותים הניתנים על-ידינו בסעיפים השונים.

חלקי התקן ופרקיו

תקן 5281 נכתב לראשונה בשנת 2005 ויצא אל השוק שנה לאחר מכן. גירסה ישנה זו אינה בשימוש יותר, ואני מניחה שרובם המכריע של הפרויקטים שהוסמכו לפיה כבר גמורים ומאוכלסים.

גירסת 2011 שימשה אותנו מאז שנה זו, אליה נוספו גיליונות תיקון בנושאים שונים ב2014. גירסה זו תהיה זמינה לשימוש במהלך 2017, ולאחר מכן לא ניתן יהיה לפתוח פרוייקטים חדשים להסמכה בגירסה זו.

גירסת 2016 , שכתיבתה הסתימה לפנ כמה חודשים, היא גירסת העבודה העכשוית, וכל פרויקט שיתקבל במשרדנו מעתה יוסמך לפיה.

פרקי התקן

לתקן 9 פרקים. בכל פרק סעיפים רבים. מיעוטם מהווים תנאי סף, שחובה על צוות המתכננים, היזם והקבלן להטמיע בתכנון וליישם בביצוע. תנאי הסף מתוגמלים בנקודות, ובעצם ביצועם כבר ניתן להתחיל לאסוף ניקוד. רוב הסעיפים הם סעיפי רשות.

מכאן אנו יוצאים לדרך יחד, יועץ הבניה הירוקה , צוות התכנון והיזם, למסע של בחירות והחלטות כדי להגיע לרמת הניקוד הנדרשת באופן היעיל, הנכון והחסכוני ביותר עבור כל פרויקט ספיציפי.

חלקי התקן

חלק 1 - כללי

חלק 2 - מבני מגורים כולל מגורי תלמידים ובתי אבות.

חלק 3 - מבני משרדים הכולל חלק משנה 3.3 למבני משרדים הנבנים בשיטת גרעין ומעטפת.

חלק 4 - מבני חינוך, החל מגיל הרך ועד להשכלה גבוהה.

חלק 5 - מלונאות ומבני אירוח.

חלק 6 - מרפאות ובתי חולים.

חלק 7 - מבני מסחר.

חלק 8 -  מבני ציבור.

חלק 9 - מבני תעשיה, כולל חלק משנה 9.1 למתחמי תעשייה קיימים.

פרק 1 - אנרגיה

פרק זה הוא כבד משקל ועיקרי מאד בתקן, יותר מכל הפרקים הבאים אחריו. זאת מכיון שמטרת החיסכון באנרגיה בתפעול ארוך הטווח של המבנים היא המטרה העיקרית של הבניה הירוקה.

החלוקה המרכזית היא בין חיסכון באמצעות אסטרטגיות פסיביות לחימום וקירור המבנה (שהרי צרכן האנרגיה העיקרי שלנו הוא המזגן ו/או תנור), לבין חיסכון באמצעות מיכשור מתקדם ויעיל בכל המערכות הפועלות במבנה – ציוד איקלום, מעליות, גופי תאורה ועוד.

תת פרק 1.1 – חיסכון באמצעים פסיביים – הוא בעיני החשוב ביותר בתקן. מטרתו לתת כלים למתכנן הראשי, האדריכל – לתכנן באופן ירוק וחסכוני. זוהי בניה ירוקה במהותה הבסיסית. את עקרונות התכנון הפסיבי לחימום הבית בחורף תוך צמצום שימוש בתנורים ומזגנים, ניתן לראות, לקרוא ולהבין כאן – אותם עקרונות חלים על הבית הכפרי ועל כל מבנה אחר.

את העקרונות המורכבים יותר של איוורור החללים באופן שיכול לחסוך אנרגיה לקירור, נתתן ללמוד כאן, וכן כדאי להתעמק בהם גם בנספח האיוורור לגרסת 2011 של התקן.

במידה ויש אפשרות לשלב אותנו, יועצי הבניה הירוקה, בפרויקט משלבים מאד מוקדמים שלו, כלומר ממש כשהאדריכל מתחיל לעבוד: להעמיד את המבנה על המגרש, לקבוע את החזיתות בהן יהיו הפתחים העיקריים וכד' – נוכל להועיל מאד בנושאים אלו של אנרגיה פסיבית, ולהבטיח את קבלת הניקוד הרב האפשרי בפרק זה.

יחודו של הפרק הוא בכך שבאם יש העמדה נכונה וחלוקה נכונה של החללים והפתחים – זהו ניקוד "חינמי" שלא עולה לך , היזם, אף שקל נוסף, והתועלת העתידית לדייר היא עצומה , לעניות דעתי.

כחלק מהעבודה הנדרשת מאיתנו בפרק זה, בסעיף 1.1.1,  אנו עורכים ומכינים תרשים ביו אקלימי בהתאם לאזור האקלים הספיציפי, המראה את תחום הנוחות התרמית .

תמונה מס' 1 – נוחות תרמית באזור באר-שבע בקיץ  , במקרה בו לא ננקטת אסטרטגיה פסיבית לאיקלום המבנה כלל.

תמונה מס' 2 – נוחות תרמית באזור באר-שבע בקיץ  , במקרה בו מתקיימות כמה אסטרטגיות: הצללות, אויר הלילה הקריר חודר למבנה ומקרר את המסה התרמית בלילות, וכן מסופקים מאווררי תקרה. המאווררים תורמים תרומה ניכרת לסעיפים אחרים בתקן, ראה בהמשך. לאחר שמיפינו את תמונת האקלים והמלצנו על אסטרטגיות מסוימות, מתפקידנו למפות את המבנה עצמו, לחשב ולהראות באופן מדויק את אחוז השטחים במבנה המושפעים מאותן אסטרטגיות.

אנו מחשבים את תחלופות האויר הטבעי בכל חלל שבו נראה, לפי כיוון נשיבת הרוח, כי יכול להתקיים איוורור טבעי מספק. לאחר מכן אנו משרטטים ומסמנים בתכניות האדריכלות את אותם חללים – התוצאה נראית כך:

תמונה מס' 3: סימון השטחים המושפעים ע"י אסטרטגיות חימום פסיבי ואיוורור מפולש טבעי על גבי תכנית הקומה. (פרויקט פינוי בינוי ברח' ארלוזרוב בחולון, אד' מאיר פירן)

ניתן לראות כאן, כי אם האדריכל היה מתכנן חלון דרומי רחב בקיר הדרומי של המטבח, הרבה יותר שטח יכול היה לקבל חימום נעים בחורף, להיצבע בצהוב ולהעניק לפרויקט ניקוד יקר ערך אך לא יקר כלל מבחינה כלכלית.

סעיף 1.1.2 – תכנון שמש וצל, הדמיית הצללות, סיכום השפעת צל הבנין על בנינים סמוכים.

כדי להבין את הניקוד המתאפשר בסעיף זה יש לערוך קודם כל הדמית הצללות ותסקיר שמש.

רצוי  מאד מבחינתנו לעבוד עם מודל תלת מימדי שכבר הוכן בידי האדריכלים או מומחי הדמיות באחת מהתכנות התלת-מימדיות. תפקידך כיזם הוא לתווך בינינו לבין יוצרי המודל כדי שנוכל לקבל אותו ללא חשש – אנו לא מתחרים במתכננים ובאנשי ההדמיות ולא גונבים מהם זכויות יוצרים. כל רצוננו הוא לבדוק פן נוסף של התכנון על ידי שימוש באותו מודל.

הדמיות ממוחשבות אלה נערכות לעיתים עוד בשלב שינוי תב"ע, באם היה שלב כזה, ביחוד כאשר מדובר במגדלים גבוהים , כחלק מדו"ח מיקרו-אקלים המסכם השפעות הבנין על זכויות השמש של הבנינים סביבו, וכן השפעתו על שינוי משטר הרוחות המקומי.

כאשר מדובר בבדיקה לצורך תקן 5281 בלבד, קיים שוני מאחר וההדמיה אינה מתמקדת רק בבנינים הסמוכים וזכויות השמש שלהם, אלא גם מנסה למקסם את ניצול השמש בחורף לבנין המתוכנן עצמו.

ראשית אנו בודקים את הצל שמטילים בנינים הגובלים במגרש על גג הבנין. מטרתנו היא לוודא כי יש קרינת שמש מספיקה לחימום מים במערכות התרמו-סולאריות (קולטי שמש) גם ביום החורף הקצר ביותר.

תמונה מס' 4: חשיפת גגות לשמש ב – 21.12 שעה 9 בבוקר - מעונות מחקר אונ' בן-גוריון, אד' אבי ליואי.

תמונה מס' 5: חשיפת גגות לשמש ב 21.12 שעה 12 בצהריים - מעונות מחקר אונ' בן-גוריון, אד' אבי ליואי.

תמונה מס' 6: חשיפת גגות לשמש ב21.12 שעה 3 אחה"צ - מעונות מחקר אונ' בן-גוריון, אד' אבי ליואי.

ניתן לראות כאן כי לכל אורך היום – למרות שמדובר ביום הקצר ביותר בשנה - חלק הגדול ממחצית הגג חשוף לשמש. במצב זה אנו מקבלים את מלוא הניקוד בתת-סעיף חשיפת הגגות של המבנה.

לאחר מכן נבדוק את חשיפת חזיתות הגזרה הדרומית של המבנה. חשוב לציין כי סעיף זה בעצם קודם לסעיף שתיארנו קודם מבחינה כרונולוגית: אם החלונות הדרומיים מוצללים על ידי בנינים ועצמים אחרים, לא נוכל לאפיין את החללים שמאחורי חלונות אלה כמושפעים מחימום פסיבי בחורף.

כדי להבין מהם הקריטריונים לשמירת זכויות השמש של בנינים סמוכים, כדאי להתעמק בשירות שאנו מציעים ליזמים הנמצאים בעיצומו של הליך שינוי תב"ע – כאן - דו"ח מיקרו-אקלים.

תמונה מס' 7: חשיפת חזיתות לשמש ב 21.12 – מבנה מגורים ברח' גוש עציון בגבעתיים, אד' דני מועלם.

תמונה מס' 8: חשיפת חזיתות לשמש ב21.12 – מבנה מגורים ברח' גוש עציון בגבעתיים, אד' דני מועלם

ניתן לראות כי כאשר המבנה שלך הוא מהראשונים הממומשים באזור בהסתמך על תמ"א 38 תיקון 2, בניה והריסה – הבית גבוה יחסית לסביבתו והחזיתות שלו חשופות היטב לשמש, מה שיתן לנו ניקוד בסעיפים אלה.

אולם לעומת זאת, מאחר והבנין הוא הגבוה בסביבה כעת, הוא מצל על בנינים סביבו, וזה יגרע מאיתנו ניקוד בתת הסעיף הבא, הנוגע להצללה על מבנים סמוכים.

סעיף 1.1.4 – דו"ח תרמי ודירוג אנרגטי

חלק מאד מאד חשוב מהתיפקוד העתידי של הבנין נקבע במהלך התכנון והביצוע, כאשר אנו מחליטים על חומרי הבניה, חתך הקיר, חומרי הבידוד , וסוג הזיגוג.

כדי לעשות זאת בדרך המיטבית, אנו מוציאים חישובים תרמיים, פרטי בידוד מדויקים, וכן נעזרים בתכנת Energy UI   , כדי לקבוע את הדירוג האנרגטי.

התכנה מפיקה את תוית האנרגיה, אשר בדומה לזו של מכשירי חשמל, קובעת את החיסכון באנרגיה של הבנין ושל כל דירה ודירה (או משרד באם מדובר בבנין משרדים, או כיתה במבני חינוך) ביחס לדירת יחוס ישראלית , שנבנתה בהתאם לכל התקנים.

תמונה מס' 9: דירוג אנרגטי לפרויקט "חלומות פרדס-חנה" מבית שיכון ובינוי.

סעיף 1.1.5 – חלל אפקטיבי לתלית כביסה.

מטרת התקן היא לעודד תליה של כביסה לייבוש, במקום שימוש במייבשי כביסה צורכי אנרגיה. לשם כך יש לספק חלל נוח, שניתן להגיע אליו בקלות, מעבי מזגנים ודוודי מים לא תופסים את כולו, ויש בו עומק ושטח מספיקים. כדאי מאד לחשוב על זה בזמן התכנון, מכיון שיש כאן נקודה שלמה שלא דורשת השקעה כספית נוספת. שטח החלל האפקטיבי צריך להיות 1.7 מ"ר.

תת פרק 1.2 – מערכות אקטיביות בבנין

כל המערכות – חשמל, מיזוג אויר, חימום מים, מעליות ודרגנועים, אנרגיה מתחדשת – תורמות ניקוד לתקן, במידה והן יעילות ובעלות דירוגי אנרגיה גבוהים. ניקוד זה הוא כמובן "יקר" יחסית לפרקים שסקרנו עד עתה, אולם יש לציין שהטכנולוגיות הנדרשות קיימות היום , והפכו כבר לזמינות ופשוטות (תאורת LED , לדוגמא). משרדנו מוציא הנחיות מדויקות לכל בעלי המקצוע ונמצא איתם בקשר רציף.

פרק 2 - קרקע

פרק זה דן בהבטים של שמירת משאב הקרקע והבטים סביבתיים .

גם כאן יש לא מעט ניקוד שאפשר לקבל מעצם הנתונים הטבעיים של הפרויקט. למשל, פרויקטים שמוקמים בשטח בנוי קיים, התחדשות עירונית, בניה והריסה, ניצול כל זכויות הבניה ליצירת ציפוף מקסימלי, שימור עצים הקיימים במגרש וכד'.

סעיף 2.2 – קרקעות ואתרים מזוהמים

ניתן לקבל ניקוד ראשוני על ידי עריכת סקר שבודק את היסטורית היעודים הקודמים של המגרש, כדי להבין אם קיים חשד לזיהום קרקע או זיהום מי תהום. הדוח צריך להיות מוגש לאישור המשרד להגנת הסביבה, ואם הוא מעיר חשדות מסוימים, ניתן לקבל ניקוד נוסף על ידי טיפול בקרקע המזוהמת. עריכת הדו"ח נעשית בד"כ על ידי אדריכל הפרויקט בשיתוף משרדנו , והוא מהווה שירות נפרד מהצעת המחיר הבסיסית.

סעיף 2.3 – אקולוגיית האתר

שים לב כי בסעיף זה יש תנאי סף חשוב – תיעוד הטיפול בעצים הנמצאים במגרש טרם הבניה. יש לערוך מיפוי של העצים על ידי אגרונום מורשה, ובאם קיימים עצים לשימור – לפעול לשימורם ולתעד את הפעולות הדרושות.

מעבר לכך ניתן לערוך סקר חי וצומח באתר, ואם קיימות דרכים לשמר או לשפר חלק מהמרכיבים הקיימים – בצלים ופקעות, קופסאות קינון לציפורים, איגום מי נגר וכד' – נוכל לקבל ניקוד הן על עצם עריכת הסקר והן על השימור או השיפור. הסקר נערך על ידי אנשי מקצוע במשרדנו , והוא מהווה שירות נפרד מהצעת המחיר הבסיסית.

תמונות 10, 11 – הצלת גיאופיטים בשמורת "שער הגיא" ביקנעם עילית, ביזמת "שיכון ובינוי"

סעיף 2.6 – תמהיל דירות

הנה עוד נושא שניתן לחשוב עליו טרם התכנון, בשלב הפרוגרמה. באם תהיינה בפרויקט דירות הקטנות מ - 80 מ"ר, אשר יהוו לפחות 20% מכלל הדירות, ניתן יהיה לקבל על כך ניקוד בתקן.

סעיף 2.8 – מירוב השימוש בקרקע

או בקיצור - כל מה שיכול לתמוך בבני האדם עצמם, ולאו דווקא במכוניות שלהם...

למשל - חניה תת קרקעית שמאפשרת לשטח בקומת הקרקע להיות שימושי וזמין לכלל הדיירים, ספסלי ישיבה בחצר, גינון משותף, שבילי הליכה ואופניים – אלו דברי שהופכים את החיים המשותפים בחצר לאיכותיים, ואת הבנין עצמו לקהילת שכנים נעימה ולא מנוכרת. במהלך התכנון כדאי לעשות מאמץ ולתכנן את השטחים הפתוחים מוצלים בקיץ , ובחורף  - חשופים לשמש נעימה ומוגנים מרוחות חזקות. וכמו כן – עומדים בתקנות הנגישות.

ניקוד נוסף ניתן לקבל , באותו תחום של פיתוח החצר, אם נוותר על הגדרות בחזית הפונה לרחוב או על גדרות בכלל. נדאג שהמגרש לא יהיה גבוה מהרחוב, או נאפשר זיקת הנאה להולכי הרגל ברחוב לכל החלק החזיתי, בין קו בנין לקו מגרש.

סעיף 2.9 – מיתון תופעת "אי החום העירוני"

נושא מקיף ומעניין זה הוא בעל חשיבות רבה . בשורש הענין עומדת הצפיפות הרבה של הערים המודרניות, והמחסור בריאות ירוקות. חום השמש נצבר בחומרים הכבדים מהם בנויים המבנים, וכן בכבישי האספלט, ונפלט החוצה אל הסביבה העירונית. כך נוצר מצב שהטמפ' בתוך הערים גבוהה בכמה מעלות מזו שסביבן. הוסיפו לכך את הפעילות האנושית שגם היא גורמת לעליה בטמפרטורות, ואנו מקבלים סביבת מיקרו-אקלים מאד לא נעימה, ואף מסוכנת. ככה זה נראה במצלמות תרמיות:

תמונה 12 – צילום במצלמה תרמית של סביבה אורבנית.

אין דרך לשנות את המצב מלבד להרבות בנטיעות ובגינון, לנסות לשמר צמחיה קיימת, ולהשתמש בחומרי בניה בהירים יחסית, אך לא בוהקים. על כל אחד מהפתרונות הללו ניתן לקבל ניקוד בתקן, ובמיוחד על גינון הגגות, מאחר ואלה מהוים את החזית החמישית הפתוחה לשמיים.

תמונה 13 – גג ירוק – גג בנין עיריית שיקגו, אילינוי.

פרק 3 - מים

כולנו גדלנו על הסיסמה הזכורה לטוב – "חבל על כל טיפה". התקן נותן לנו את ההזדמנות להפסיק לקטר על ישראל המתייבשת, ולהתחיל ליישם.

פרק החיסכון במים מורכב מחמישה סעיפים, אחד מהם נוגע רק למוסדות ולא ניגע בו כאן, והכוונה לשימוש במים אפורים. מעבר לכך אנו מקבלים ניקוד בתקן על הבאים:

  • שימוש בברזים, ראשי מקלחת וניאגרות חסכוניות במים.
  • שימוש במד מים לגינון.
  • איסוף מי עיבוי המזגנים לצרכי גינון, כיבוי אש או הדחת אסלות.
  • התקנת מערכת לפירוק אבנית.
  • מערכת לניטור דליפות.
  • חיסכון במי השקיה ביחס לנתוני ייחוס. ניתן להשיג את החיסכון באמצעות הרכב הגינה ושימוש בצמחים חסכוניים במי השקיה, וכן על ידי שימוש במי עיבוי המזגנים.
  • שימור מי נגר עילי והחדרתם לקרקע על ידי בורות חלחול, שטחי חלחול ישירות לקרקע, איגום , השהייה וכד'. סעיף זה יש להוכיח על ידי חישוב הידרולוגי.

חשוב לי להדגיש לגבי הסעיף האחרון , שלפעמים אני פוגשת יזמים שנמנעים מלטפל בו , כדי לחסוך את מחיר התחשיב ההידרולוגי – וזה חבל מאד. מכיון שבסופו של דבר ניתן לקבל בסעיף זה עד 3 נקודות, וזה ממש לא מעט. מאחר והביצוע בפועל של בורות החלחול והפיתרונות האחרים אינו יקר, הרי שיש כאן ניקוד רב ו"זול" ביחס לנקודות אחרות.

פרק 4 - חומרים

כאן הבמה נתונה ליזם ולקבלן, שיכול להשפיע על הסביבה בעקיפין על ידי בחירת חומרים עדיפים סביבתית. אלה מתחלקים לשלש קטגוריות עיקריות:

  • חומרים עם תו ירוק. התו ניתן על ידי מכון התקנים – יש להבדיל בינו לבין תקינה לחומר המסוים. כלומר, לאריח קרמי מסוים בודאי יש תו תקן לעמידה בתקינה לאריחים קרמיים, אולם לא בהכרח יש לו גם תו ירוק. זהו תו תקן נוסף הניתן על שיפורים סביבתיים בתהליך היצור. לחליפין , למוצרים מיובאים, מקובלים גם תוים ירוקים למיניהם ממדינות הOECD , כגון Eco-label ואחרים. היום לא קשה למצוא כמות מספקת של חומרים בעלי תו ירוק. חברות רבות, וביניהן חברות מהמובילות בשוק בתחומים רבים, עמדו בקריטריונים הדרושים וקיבלו את התו. רשימת החומרים המלאה נמצאת בקטלוג של המועצה לבניה ירוקה: http://ilgbcatalog.org/

במהלך העבודה איתנו אנו מספקים רשימות של חומרים מקובלים, ללא הפניה דווקא לחומר מסחרי מסוים, אבל עם מידע רב לגבי החברות השונות.

  • מוצרים עם תכולת חומר ממוחזר.

גם בנושא זה ניידע את לקוחותינו לגבי המוצרים הקיימים היום בשוק , המכילים אחוז מסוים של חומר ממוחזר. הדרישה היא לרמה של 10% או 20% מתוך החומר בכללותו.

  • חומרים מקומיים, שייצורם מתרחש במלואו בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית .

מעבר לכך ניתן לקבל ניקוד בתקן על שימוש בחיפוי וריצוף שאינו מאבן טבעית, זאת כדי לצמצם כריה וחציבה של האבן, שהינה משאב מתכלה.

אנו זקוקים לגבי פרק זה לשיתוף פעולה רב מצידכם, אך שכרו בצידו מאחר ויש כאן פוטנציאל לניקוד גבוה שאין בו בדרך כלל השקעה כספית נוספת.

פרק 5 - בריאות ורווחה

פרק זה אינו עוסק באנרגיה ובנושאים סביבתיים, אלא בנוחות ובבריאות של דיירי הבנין , בין אם אלה בעלי ומשתמשי דירות המגורים, תלמידי בתי הספר והגנים, או העובדים בבניני משרדים. סעיפי הפרק השונים מכסים את הדרישות לסביבת פנים בריאה – אויר צח ונקי מרעלנים שונים , רמת תאורה מספקת, מניעת קרינה רדיואקטיבית ואלקטרומגנטית, הגנה מרעשים.

ההתנהלות בפרק זה הינה מול היועצים השונים: חשמל, מיזוג אויר, אקןסטיקה ויועץ קרינה. כמובן שמעורבות היזם רבה בהחלטות על בחירת דרכי הפעולה ועל החומרים השונים התורמים להגנות הנ"ל.

פרק 6 - פסולת

מטרת פרק זה לעודד הפרדת אשפה ביתית במקור.

הדרישה היא להפרדה של שני מוצרים לפחות – נייר, אריזות, פסולת אורגנית וכד'. על כל מרכיב נוסף המופרד מזרם האשפה הכללי ניתן לקבל ניקוד נוסף עד לגג של חמישה מרכיבים סה"כ. שוב, לפניכם סעיף המאפשר צבירת ניקוד מרשימה באמצעים פשוטים וזולים.

תמונה 15 – שרטוט וחישוב לדוגמא. משרד מאיר פירן.

ניקוד נוסף ניתן על שוט אשפה – אך ורק אם הוא מוגדר כ"שוט חכם" ומאפשר הפרדה לשני זרמים. כמו כן , במידה והיזם ידאג לפחי הפרדה פנימיים במטבחים שהוא מספק – ניתן לקבל עוד נקודה.

פרק 7 - תחבורה

ניתן לקבל בפרק זה ניקוד על קרבת הפרויקט לתחבורה ציבורית – תחנת אוטובוס , תחנת רכבת או רכבת קלה, וכן על עמדת טעינה לרכב חשמלי.

אולם הסעיף המדובר ביותר בפרק זה הוא חניות האופניים, נושא המעורר דיונים ערים בכל הפרויקטים. חשוב להתחיל להתייחס לנושא זה כבר בשלבי התכנון המוקדמים . כחנית אופניים נחשב מחסן פרטי בגודל 4 מ"ר ומעלה, כך שכמעט בכל פרויקט שנמכרים בו מחסנים לדירות, ניתן לקבל ניקוד עבור סעיף זה.  הניקוד ניתן באופן מדורג לפי מספר חניות האופניים ביחס למספר יחידות הדיור. במידה ואין מחסנים, גם חדרי אופניים או מתקנים מקורים ייחשבו כחניות אופניים מספקות, וניתן אף לספק חניה ל10% מהדירות במתקן לא מקורה, וכן ניתן להשתמש במתקנים תלויים ע"ג הקירות.

תמונה 16 – מתקן לתליית אופנים (חברת חן-אופן)

פרויקטים גדולים, אשר להם שטחי פיתוח משמעותיים, יכולים לאסוף עוד ניקוד בפרק תחבורה , על ידי הקצאת שבילים בטוחים הן להולכי הרגל והן לרוכבי האופניים. שבילי האופניים בתוך המגרש צריכים להיות מקושרים אל המדרכות או שבילי האופניים העירוניים. שבילי הולכי הרגל צריכים להיות מופרדים משבילי האופניים.

פרק 8 - ניהול אתר בנייה

גם פרק זה תלוי באופן משמעותי ביזם , ובעיקר בקבלן הפועל בשטח.  ניתנת כאן הזדמנות לנהל אתר "כמו שצריך" ולקבל על כך ניקוד בתקן.  פרק זה מתייחס לניהול תקין, בטיחותי וסביבתי של אתר הבניה, כדי שלא יהפוך למפגע של זוהמה, אבק ורעש. הקבלן מתחייב למנוע תשטיפים מהאתר אל סביבתו, למנוע הרמת אבק לסביבה על ידי הרטבת הקרקע, למנוע מפגעי בוץ ובטון הנגרמים ממשאיות היוצאות לרחובות הסמוכים לאתר, ועוד.

חשוב לדעת כי תכנית ההתארגנות באתר שאתם מגישים לרשויות אחרות משמשת כאסמכתא חשובה גם לתקן 5281 , ויש לשמור אותה , להגיש למכון ההתעדה, ולארגן את האתר בהתאם לתכנית.

מעבר לכך עוסק פרק זה באופן משמעותי בצמצום פסולת הבנין. הקבלן יכול לקבל ניקוד על הפרדת פסולת הבנין באתר עצמו לכמה מרכיבים. מנסיוננו ראינו כי המרכיב היחיד שיש בו תמריץ כלכלי להפרדה הוא מתכות, וכן כי ההפרדה באתר מאיטה את פעילות הקבלן. לכן כעת, כמדיניות פנימית שלנו, אנו מנסים שלא לדרוש מהקבלנים את ההפרדה בשטח, אלא להקפיד על כך שהקבלן יתקשר עם אתר הפרדה שיש בו מיחזור. ראשית, מפני שזה תנאי סף, (אלא אם לא קיים אתר כזה בטווח של 30 ק"מ מהאתר) ושנית – מכיון שיש כאן פוטנציאל ליותר ניקוד בפחות עבודה ופחות טירדה למבצעים. שימו לב שאת תעודות המשלוח לכל רמסת אשפה שיוצאת מאתר הבניה ונכנסת לאתר המיחזור יש לשמור ולתעד. באופן דומה יש לטפל בעודפי העפר, להעבירם לאתר מורשה ולתעד זאת.

תמונה 17 – הפרדת פסולת באתר (חברת האחים סלטי בע"מ)

ניקוד נוסף בפרק זה ניתן על מסירה מסודרת של מערכות הבנין ותיעודן בספר מתקן.

שני סעיפים נוספים עוסקים בצד האנושי של ניהול הבנין עצמו לאחר מסירתו – כתיבת מדריך למשתמש, בשפה פשוטה ונהירה, שתאפשר לדיירים, לא משנה מה מקצועם והשכלתם, להבין מה היתרונות שלהם כמשתמשים בבנין ירוק , מהן המערכות העומדות לשימושם וכד'. וכן שיתוף בעלי ענין במהלך הבניה כדי למנוע מחלוקות – ספקים, לקוחות, בעלי מניות, שכנים וכד'.

במידה ולחברה היזמית יש מערכת או תו תקן לניהול סביבתי , גם על כך יש תגמול בתקן .

פרק 9 - חדשנות

זהו ניקוד שניתן מעל ומעבר, על כל מה שהוא מעל ומעבר. ניתן לקבל ניקוד על חדשנות רק כאשר הבנין כבר עומד ברמת כוכב אחד – 55 נקודות.

הניקוד אכן ניתן על "מעל ומעבר" – הן ברמת ביצועים ברמה גבוהה בהרבה מהנדרש במאפיינים, והן על עצם היות הנושא חדשני במהותו.

שילוב תקן 5281 במהלך התכנון והבניה

מעבר לצוות המתכננים וליועץ הבניה הירוקה, קיים עוד שחקן ראשי בהסמכת הבנין לתקן ירוק – מכון ההתעדה. המכונים והבודקים המוסמכים מקבלים מיועץ הבניה הירוקה את המסמכים וההוכחות שאסף יחד עם היזם והצוות, ומחליט האם להעניק את הניקוד המבוקש. מכון ההתעדה מפיק בין שניים לארבעה אישורים והם:

אישור מקדמי – ניתן על סמך בדיקות ראשוניות של התכנון, וכן על סמך הצהרת כוונות של היזם וצוות התכנון בסעיפים השונים. רשויות מקומיות מסוימות מבקשות את האישור המקדמי כתנאי לפתיחת תיק מידע, ואחרות כתנאי להיתר.

אישור שלב א' – ניתן על סמך בדיקה סופית של התכנון, הכוללת תכניות חשמל ומיזוג, חישובי תאורה שנעשו אחרי בחירת גופי תאורה מוסכמים, תכניות פיתוח מלאות כולל צמחיה והשקיה ועוד. בדרך כלל נכון להגיש את השלב הזה במקביל להגשת תכניות וכתבי כמויות למכרז.

אישור שלב ב' – אישור על הביצוע בהתאם לתכנון, בכל הנוגע לסעיפי הבניה הירוקה. כדי להפיק את אישור שלב ב', מכון ההתעדה מבצע שני ביקורים בשטח במהלך הבניה, כאשר אנו נלווים לבודק.

תו ירוק- אישור זה אינו חובה , וכדאי לבדוק האם המזמין זקוק לו. זהו תהליך המתקיים בסיום , אחרי קבלת אישור שלב ב', ובו מכון ההתעדה מגיש את הפרויקט לבדיקת ועדה מקצועית כלל ארצית.

להלן המלצתנו להתנהלות זריזה ותקינה:

תרשימי זרימה ולוחות זמנים לקבלת אישורי בניה ירוק

תרשים זה בנוי על נסיוננו בעשרות פרויקטים שונים בשנים האחרונות.

א. שלב התכנון – אישור מקדמי

המועד המתאים לתחילת הטיפול באישור זה – מיד עם קבלת הפרויקט.

נושאאחריותלו"ז משוער בימי עבודה
למידה של התכניות ובניית האסטרטגיה וטבלת הניקוד המתאימים לפרויקט זה.יועץ ירוק, בתיאום עם יזם1
שליחת הנחיות ליועצים השונים לפי טבלת הניקודיועץ ירוק1
רצוי – ישיבת יועצים ויזם בנושא בניה ירוקה כדי להחליט סופית על הנושאים עליהם נבקש ניקודיזםלפי תיאום
עבודה על הסעיפים השונים הנוגעים לעבודת היועץהדמיית הצללות (יש לקבל מודל תלת מימד מהיזם/אדריכל)יועץ ירוק3
תרשים אקלימי 2
מדידת אסטרטגיות אקלימיות (שמש ורוח – דרושות תכניות כולל מידות פתחים רוחב וגובה) 2
סעיפים שונים אחרים 3
דרוש אישור אגרונום אם קיימים עצים בוגרים בשטחאדריכל נוף / יזם?
דוח תרמייועץ תרמי5
שליחת הצהרות ואיסופן מהיועצים השוניםכל יועץ והיזם4-7 במקביל
סה"כ ימים הדרושים להגשת אישור מקדמי לבדיקה 21-24
בדיקת מכון התעדהמכון התעדה3-14
השלמות שונות מול דרישות מכון ההתעדהיועץ ירוק ואחרים1-5
סה"כ ימים הדרושים לקבלת אישור מקדמי כל צוות התכנון25-43

שימו לב שעיכוב בהגשת החמרים, שינויים אפשריים בתכנון שיש לדון בהם, עיכוב תכניות והדמיות - כל אלה מאריכים את משך הזמן הדרוש להגשת האישור.

  • שלב התכנון – אישור שלב א'

המועד המתאים לתחילת הטיפול באישור זה – בשלב הכנות ליציאה למכרז.

ברשויות מקומיות שונות מותנה אישור לתחילת עבודות באישור שלב א' לתקן ירוק.

בשלב זה אנו עוברים על החומרים למכרז / ביצוע, ומוודאים שכל ההצהרות שניתנו בנושאי בניה ירוקה מיושמות בתכניות, בכתבי הכמויות ובמפרטים.

חומרים שהכרחי מבחינתנו לקבל בשלב זה:

  • חישובי תאורה לפי גופי תאורה נבחרים. יש לשים לב לעמידה ביעדים כפי שהוצהרו בשלב המקדמי. לדוגמא – אם בבתי ספר הצהרנו על 12 ואט למ"ר בכיתה – החישובים צריכים להראות זאת. אם במגורים הצהרנו על 300 לוקס בלובי כניסה – החישובים צריכים להוכיח זאת , וכד'.
  • תכניות חשמל ובהן סימון כל האמצעים לחיסכון באנרגיה – חיישנים, מפסקים , שעון אוטומטי וכד'.
  • תכניות פיתוח עם סימון כל העצים לנטיעה.
  • תכניות צמחיה וחישובי השקיה.
  • רשימה של חומרים שהיזם / קבלן מעונין להשתמש בהם. כמובן שעדיין יהיה ניתן לבחור שווי ערך בהמשך – אבל יש להתייעץ בנו לפני החלפת חומר של יצרן מסוים באחר.
  • תכנית מיזוג אויר מפורטת, כולל חישובי אויר צח אם הוצהר על כך בשלב המקדמי.

לאחר איסוף כל החומר (בדרך כלל לוקח כחודש, במקביל להתפתחות התכנון) , הוא מוטען באתר מכון ההעתדה, נבדק במשך כשבועיים ומוחזר להשלמות. בדרך כלל תוך שבוע מתקבל האישור.

  • שלב הביצוע – אישור שלב ב'

מועד קבלת אישור זה – מועד האיכלוס. ברשויות מסוימות הוא מהווה תנאי לטופס 4.

משרדנו מצייד אותך, היזם, בכל המסמכים הדרושים עבור מכרז הקבלנים, בכדי שכל נושאי הבניה הירוקה יהיו רשומים במקום מסודר אחד, ברורים ונהירים, ושום דבר לא יפול ויתפספס בביצוע.

לאחר מכן , אנו מבצעים פיקוח עליון , שמהווה גם ביקור הכנה לביקורת מכון ההתעדה – אנו מגיעים לאתר, מוודאים כי הוא מתנהל כאתר בר-קיימא (כפי שהוסבר בפרק 8 לתקן), ולאחר מכן מתאמים ביקור של מכון ההתעדה ומתלווים אליו.

מעבר לניהול נכון של האתר, הקבלן מתבקש בשלב זה גם לתעד את ביצוע כל סעיפי התקן הירוק שנבחרו על ידי היזם וצוות התכנון. עליו לאסוף קבלות רכישה של חומרים ומוצרים הקשורים לביצוע התקן, לתעד את פינוי הפסולת וכד'.

נדריך את נציגי הקבלן כיצד לאסוף את הדברים באופן מסודר ב"תיק ירוק" , ולעשות את כל הדרוש כדי שביקורי מכון ההתעדה יעברו באופן החלק ביותר.

הביקור הראשון נערך לקראת סיום שלד. שימו לב שכדי שמכון ההעתדה יגיע לסיור זה, היזם צריך שיהיה בידיו אישור שלב א'. לכן אסור ולא כדאי "למרוח" את העברת החומרים הדרושים לאישור.

בביקור זה מושם דגש על בדיקת האתר, וכן על בדיקת כל הפרטים התרמיים והאקוסטיים שעומדים בקרוב להיות מוסתרים תחת הטיח.

הביקור השני נערך לקראת מסירת הדירות. נבדקות בו כל המערכות שקשורות לתקן: תאורה, מזגנים, חיישנים, מערכות מיזוג אויר, ברזים חסכוניים במים וכד'.

כמו כן הקבלן מתבקש למסור את ריכוז תיעוד פינוי פסולת הבנין, ואת קבלות הרכישה למוצרים השונים המהוים הוכחה לביצוע סעיפי התקן .

באם לא התגלתה בעיה מסוימת של אי ביצוע התכנון – יתקבל אישור שלב  ב'.

  • תו ירוק

תהליך זה מבוצע על ידי מכון ההתעדה אל מול ועדה ארצית מיוחדת, שבודקת את ביצוע בדיקות ההתעדה. קבלת התו אינה חובה ויש לשים לב האם הרשות המקומית או מזמין העבודה מבקש את התו.

התו הוא סמל שניתן להציג במקום בולט בבנין ועמיד בתנאי חוץ.