בניה מסורתית באדמה - להסתכל אחורה בכדי ללכת קדימה

שליש מאוכלוסיות העולם מתגוררת עדיין בבתי אדמה. אלו מבנים פשוטים ועמידים, בנויים מחומרים טבעיים, מקומיים, הנבנים בלי שימוש באנרגיה של שריפה. 
שיטות הבניה הנן עתיקות ונבונות ומוכיחות עמידות במבחן הזמן. הבתים נבנים תמיד על ידי בעליהם, מילדים ועד זקנים, בעבודה קבוצתית, וצורתם משקפת את התרבות, הסגנון והחן המקומי ובעיקר את מגע היד של היוצרים אותם.
היום בעידן החיפוש ההכרחי אחר שיטות בניה חסכוניות וירוקות, כדאי שנביט לאחור ונלמד מתבונת הבונים המסורתיים ברחבי העולם. 

המאמר נכתב על ידי טל בשן, מלווה טיולים בעולם בדגש בניה באדמה, מנחת סדנאות - מרכז לבנייה מסורתית באדמה

Organiclife.co.il/talbashan |  Getgreen.co.il


חומר הבניה העתיק בעולם
כשמחפשים את מקורות הבניה באדמה , כדאי להביט אחורה 10,000 שנה אל התקופה הנאוליתית בה התיישבו לראשונה האנשים ביישובי קבע.
יריחו הקדומה, בצפון ים המלח, נחשבת לעיר הנמוכה ביותר בעולם וגם לעתיקה ביותר. בחפירות תל יריחו, התגלו שרידי בניה באדמה, בלבנים שעוצבו בידיים, בצורת ככרות לחם, כדורים או מלבנים.
שרידים נוספים לבניה באדמה, התגלו באשקלון, בית שאן, חצור, תל דן ושער הגולן. ממצאים אלו מיוחסים לתקופה הכלקוליתית ואחריה לתקופת הברונזה. בדרך כלל מצאו הארכיאולוגים רק את בסיסי האבן של הקירות ונאלצו לשער ולנחש את שיטות הבניה באדמה שהיו מקובלות באותן התקופות. בישובים אלו שימשה הבניה באדמה לבניית חומות, ביצורים ובתי מגורים.
ברחבי העולם העתיק נבנו מבני ציבור - ארמונות, מסגדים, מבצרים ומגדלים וגם בתי מגורים בשיטות בניה מגוונות באדמה.
במצרים נבנו הפירמידות מלבני אדמה שצופו אחר כך בקירות אבן. העבדים - יוצרי הלבנים היו כמובן אחינו - בני ישראל, כמו שכתוב בתנ"ך - "ויעבדו מצריים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" (שמות, א, י'ד)

ציורי הקיר המצריים מתעדים את שלבי הכנת הלבנים ובנית הקירות בפרוט רב.


בעיראק של ימינו, נבנה "מגדל בבל" לגובה של 90 מ' בבניית לבנים, במאה ה 7 לפנה"ס. חומת סין נבנתה ברובה בבניית אדמה בשיטת האדמה נגוחה. הרומאים והמוסלמים פיתחו שיטות בניה אלו והפיצו אותן לאירופה ולאמריקה.

מידע טכני מעניין אפשר למצוא בספרו של ויטרוביוס "על האדריכלות". ויטרוביוס-אדריכל ומהנדס צבאי רומי מהמאה ה 1 לפנה"ס.
ספרו הוא החיבור המקיף ביותר על אומנות האדריכלות, שהגיע לידנו מהתקופה הקלאסית. פרק ג' בספר, מוקדש להכנת לבנים. (ציטוט חלקי) : "ראשית אדבר על לבנים ואצביע על סוג הטין ממנו יש להכינן… את הלבנים יש להכין באביב או בסתיו על מנת שיתייבשו באופן אחיד. אלה הנוצרים בקיץ פסולים, מפני שחום השמש צורב את פניהם עד שנדמה שהלבנה יבשה בעוד שבתוכה היא עדיין איננה יבשה… לבנים תהיינה שימושיות ביותר אם תיוצרנה שנתיים קודם לשימוש, שכן אין הם יכולות להתייבש בפרק זמן קצר יותר. אם משתמשים בלבנים טריות, לא יבשות, לבניין הקיר, הרי טיח הסטוקו המכסה אותן מתקשה והופך לגוש קשיח, אך הלבנים שוקעות (ממשיכות להתייבש ולהתכווץ - ט.ב) ונפרדות מהאחיזה בטיח. נכון הדבר שבאוטיקה, בעת בניין קירות הם עושים שימוש בלבנים רק אם אלו נעשו והתייבשו במשך 5 שנים…"

בימי הביניים נבנו באירופה ערים וכפרים בבניית אדמה, וגם במרוקו אפשר למצוא מבצרי אדמה "קסבות" עד היום. בתימן נמצא את המבנים הגבוהים ביותר עד 8 קומות, בבניית לבנים שטוחות, ובעולם הכפרי של אפריקה, הודו ודרום אמריקה את המבנים הפשוטים ושובי הלב שבונים התושבים עצמם מאותם חומרים.

אצלנו בישראל, שמשה האדמה כחומר בניה נפוץ עד אמצע המאה ה 20. בבתי הפלחים הערביים בשרון ובנגב ובמחנות הפליטים של אזור יריחו. מתיישבי הנגב הראשונים הקימו את
המצפים-גבולות, רביבים ובית אשל בבניית אדמה וגם במושבות הוותיקות רחובות ופתח תקווה ובקיבוצים-נען וגבעת חיים עדיין אפשר למצוא בתים אחדים שנשמרו-עדות ליוזמת
המתיישבים החרוצים.

שיטות בניה באדמה ללא שריפה
אדמה: ראשית חשוב להבהיר את המונח - בניה באדמה. הכוונה לשימוש באדמה רטובה ליצירת תערובת גמישה ועבידה, המאפשרת יצירת מבנה שיתייבש ויתקשה באמצעות
אנרגיית השמש בלבד!
פה טמון יתרונה של הבניה באדמה: חסכון אדיר באנרגיית חום - בתהליך יצור חומרי הגלם, בתהליך הבניה ובשימוש במבנה הגמור. בתי אדמה בבניה מסורתית מספקים נוחות טרמית
למתגוררים בהם. גם בזמן פרוק המבנה לא נוצר זיהום סביבתי - בית האדמה יתפרק ויחזור לאדמה ללא נזק.

תערובת אדמה: בבסיס כל שיטות הבניה באדמה נמצאת התערובת המשלבת 3 מרכיבים: אדמה חרסיתית, חול וסיבים.
אדמה חרסיתית - חומר, CLAY, טין - מצויה בכל מקום ומשמשת כדבק המחבר את גרגרי החול (קוורץ) אחד לשני. מקור המילה-CLAY במילה האינדו ארופית GLAY להדביק ביחד..
יחסי החרסית והחול יקבעו את איכותה של התערובת על פי מבחן התוצאה: כשהחומר רטוב עליו להיות דביק, חלק וגמיש וכשהוא מתייבש - עמיד, נוקשה וללא סדקים.
תוספת הסיבים (קש לסוגיו) מהווה חיזוק על ידי יצירת רשת קושרת, אוורור החומר והקטנת המשקל היחסי שלו. ערבוב האדמה מתבצע באמצעות הוספת מים במידה ודריכה ברגליים

עקרון הכובע והמגפיים
בניה באדמה יכולה להתבצע בשיטות שונות, אך מותנית בהכרות עם החומר ותכונותיו. קירות בנויים מאדמה הינם עמידים וקשיחים כל עוד לא יחשפו למגע עם מים.
אם נסתכל על הבניה העתיקה, המסורתית והעכשווית באדמה נוכל להבין את העיקרון הראשון והחשוב = עקרון הכובע והמגפיים.
קיר האדמה חייב להיות מוגן מלחות ורטיבות גם בבסיס, בחלקו התחתון וגם בחלקו העליון. לשם כך נבנה מגפיים - מסד עמיד למים (אבן, צמיגים, בלוקים) וכובע-גג-רחב שוליים שירחיק את המים מראש וצידי הקיר. הגג יבנה בשיטות ומחומרים העמידים למים.

שיטות בניה מסורתיות באדמה

שיטות הבניה באדמה המוכרות בעולם הן רבות ומגוונות. אפשר לרכז אותן ב 4 קבוצות עיקריות. בכל אזור תתפתח שיטה מקומית הקשורה למצאי חומרי הגלם, לתרבות ולכוח
האדם המיומן הקיים.

1. "אדובה"- בניה בלבנים
לבני אדמה אפשר ליצר ביד בצורת כדורים, צילינדרים, קונוסים או ככרות לחם, או ללבן אותן בתוך מסגרת עץ. על הלבנים להתייבש במשך כמה שבועות ולאחר הייבוש ניתן להדביק אותן
אחת אל השנייה ליצירת קיר הומוגני. חומר הדבק-טיט-עשוי מתערובת זהה לתערובת הכנת הלבנים.
מקור השם : ההירוגליפ המצרי-TOB , פירושו -"לבנה". מונח זה התגלגל ל"אדובה" בערבית ואחר כך לספרדית ואיתה אל אמריקה במאה ה- 17.
האדובה היא שיטת הבניה הנפוצה בעולם. בניה בלבנים מאפשרת יצירת קירות קונסטרוקטיביים, וקירוי בצורת כיפה או קמרון. (גגות בנויים לבנים התפתחו במצריים ואיראן בגלל מחסור בקורות עץ לקירוי).


2. אדמה נגוחה - Pize -Rammed Earth 
ה"פיזה"-שם ממוצא לטיני, המוזכר לראשונה בליאון, צרפת במאה ה 16, מתייחס לעקרון של בניית קיר על ידי דחיסת אדמה בין שתי מסגרות עץ מקבילות בעזרת מכבש ידני, והרמת
המסגרת ליצירת נדבך נוסף של הקיר. בשיטת בניה זו משתמשים עדיין במרוקו.


COB .3 -"קוביבות" - בניה חופשית, פיסולית
הכוונה לעיצוב קיר בידיים, בכל שיטה שהיא. יש לעצב נדבך ראשון ברוחב הרצוי, לאפשר יבוש חלקי ולהתקדם לגובה. בכפר "וונד" במערב הודו התפתחה ואריאציה מעניינת - שימוש
ברגבי אדמה יבשים כ"לבנים" והדבקתן אחת לשנייה בבניה חופשית.

4. בניה על שלד ענפים
במקומות בהם מצוי חומר צמחי, נוהגות הנשים לקלוע מבנה יציב, מעין סוכה, ולצפות בשכבות אדמה. זוהי שיטת בניה מהירה יחסית לאחרות, אך התוצאה המתקבלת היא פחות
עמידה ופחות מבודדת מחום.
עקרון הבניה הוא יצירת שלד יציב וציפויו בשכבות טיח אדמה. יש אפשרות להשאיר קטעים לא מטויחים כחלונות ופתחי אוורור.


טיח אדמה
את קירות האדמה הנבנים בכל שיטה, יש לצפות בטיח מבפנים ומבחוץ. בדרך כלל נהוג להשתמש בטיח עשוי מאדמה מקומית כטיח פנים ובטיח סיד "נושם" ועמיד למים כטיח חוץ.
תפקידי הטיח: בטיח חיצוני-הגנה על הקיר מפני פגעי מזג האוויר-רוח, שמש, גשם ושלג.
הטיח החיצוני נקרא "שכבת הקרבה" - אותה אנו מקריבים מידי שנה גשומה לטובת הגנה על הקיר עצמו. בטיח חיצוני ופנימי - הטיח "אורז" את כל הבניה ביחד, מחזק וקושר את הקיר.
הטיח משמש לסתימת סדקים ולהחלקה-תפקיד שימושי ואסתטי כאחד.

יישום הטיח (מלבד טיח סיד) נעשה בעזרת הידיים ובמספר שכבות. זוהי מלאכה מענגת ומאפשרת מקום לביטוי אישי ויצירתי של בעל הבית והיוצר.
 

מקורות
1.ויטרוביוס-על אודות האדריכלות-הוצאת דביר
THE COB BUILDERS HANDBOOK /Becky Bee/Groundworks.2
3.THE RAMMED EARTH ARCHITECTURE/Chelsea Green Publishing
4.DOWN TO EARTH, Adobe architecture/facts on file, inc.1981

הירוגליפ המתאר את שלבי הכנת הלבנים

גגות מחופים קש, בנויים בשיפוע חד - להגנה על קירות בתי הבוץ באזור רג'אסטאן, הודו

מעגל אבן כבסיס לבניית הבונגה - בית בוץ מסורתי בהודו

ליבון לבנים במרוקו

אדמה נגוחה במרוקו

בניה בכפר וונד

בנייה בקוב באפריקה

מבנה מצופה אדמה במדבר תאר - רגאסטאן