בניה בחבילות קש


לאחר הקצירכאשר המכבש הרתום לשני סוסים פלט את חבילות הקש המלבניות הדחוסותנמצא שם אותו אדם שהיו לו גם ההשראה לראות בהן לבני בנין ענקיות שניתן לבנות בהן סופסוף בית למשפחהוגם התעוזה לבצע זאת.

השיטה התפשטה בכל האזורועד תחילת שנות החמישים כבר נבנה בה מספר לא מבוטל של בתי מגורים ומבני ציבורכמו הכנסיה של ארתורנברסקהאו העיריה של הנטסוילאלבמה.

קצב הבניה הואט מאזבעיקר בזכות רישות מדינות ארצות הברית בכבישים ומסילותשיכלו להוביל חומרי בניה קונבנציונליים מחוף אל חוף.

בתחילת שנות השמונים החלה "התחיהשל השיטההפעם ממניעים שונים לגמרי מאשר אילוצים אישיים – מניעים אקולוגייםתחילתה במחקר שערך עיתונאיאיש רדיו בשם רוג'ר וולשעל אדריכלות ורנקולרית אמריקאיתוהמשכה במשלחת של בנאים שהתמחו בשיטות שונות של בניה אלטרנטיביתשנסעו לנברסקהמצאו את אותם מבנים בני שבעים שנה שנותרו שםהבינו את השיטה והחיו אותה דרך פרויקטים של בניה קהילתיתסדנאות וכתיבת ספרות הדרכה.הבולטים שבהם הם ביל סטין ומטס מירמןהראשון מוביל עד היום את הפרויקט"canello project “, מתחם רחב ידים באריזונה בו הוא ואשתו אתנה בונים,מתנסים ומלמדיםהשנימירמןפיתח שיטות שונות של בניה בחבילותביניהן שיטות לעיטוף של מבנים ישנים בחבילות לצורך שיפור משמעותי בבידוד ובתפקוד האקלימי של מבנים שהיו צרכני אנרגיה רבה לאיקלום.

כמובן שהמבנים הראשונים בתחילת המאה שעברה ניבנו ללא שלדבגלל המחסור בעץהחבילות הן רחבות מספיק ודחוסות מספיק כדי לשמש כקירות נושאיםבשיטות המודרניות התווספו פתרונות שונים של בנית שלדי עץמתכת או בטוןבהן החבילות משמשות אך ורק כמילואות.

עד היום נבנו ברחבי ארצות הברית מעל 5000 מבני חבילות קשועוד כמה אלפים בעולם.

מדוע בכלל לבנות בבלות-קש?

היתרונות משמעותיים של בניה בחבילות ערך הבידוד לעומת חומרים אחרים,מהירות הבניההאפשרות הנוחה לבניה קהילתיתוהערך סביבתי של חומר מתחדש לעומת חומרי כריה.

מקדם ההתנגדות התרמית הוא בעצם הפקטור החשוב ביותר מבחינת המשתמש הסופיזה הערך בר ההשפעה על הוצאות האנרגיה של המבנה במשך שנות התחזוקה הרבות הצפויות לוהערך מוכר לנו כr value . לדוגמאכמה ערכים של חומרי בניה מקובלים:

מקדם התנגדות תרמית אופינית R

החומר

0.4

בלוק חורים  אפור 20 ס"מ עם טיח רגיל

1.24

בלוק איטונג בינוני בעובי 20 ס"מ

0.95

בלוק זהב של בלוקל רביד (פומיס)

3.5

חבילת קש דחוסה

מקדם ההתנגדות התרמית ניתן לאינץאחדמאחר ואין לנו ברירה אלא לבנות קיר בעובי 50 ס"מ קשהרי שרמת הבידוד היא בהכרח מאד גבוהה.

מהירות הבניה מתבטאת בעיקר במהירות הקמת הקירות – וזה משתלב בדרך כלל עם הזמינות של בניה קהילתיתבעל הבית אוסף כמה חברות וחברים,וחבורה כזו של כעשרה איש יכולה להקים מבנה של כ150 מ"ר בסופשבוע אחד.עבודת הטיוחלעומת זאתהיא מרובה.

החשיבות הסביבתית הרבה של שיטת בניה זו לא נובעת רק משימור האנרגיה הצפוי במבנהאלא גם ובעיקר מהמקור ממנו מגיע החומרמדובר בחומר הבניה היחיד שיש לו מקור מתחדשברמה של התחדשות שנתיתוללא כל קשר לתעשיית הבניההקש הוא תוצר לוואי של החקלאותוהוא בעצם מוצר עודף של תעשיית המזון – גרעיני החיטה או האורז נלקחים למאכלוהקש לבניהיש לציין שמדובר בקשולא בחצירלקש ערך תזונתי נמוך מאד עבור בהמותבעוד שהחציר משמש להן מזון.

אם נשווה את חבילות הקש על בסיס זהשל התחדשות החומרלכל חומר בניה אחראפילו ללא קשר לתכונות הבידוד שלונראה שאין לנו בנמצא כל חומר דומהגם העץ נחשב לחומר מתחדשלמשלאבל אין מה להשוות בין כריתה של יערשהורסת אקו-סיסטמה שלמה שהתהוותה בו במשך עשרות שנים וייקח לו עשרות שנים נוספות להתחדשלבין שדה חיטהכמובן שחומרים כמו אבןאדמה,מלט וכד', כרוכים לא רק בכריה שאינה מתחדשת כללאלא חלקם גם בשריפה ופליטה של פחמןכך שמבחינה סביבתית השימוש בחבילות הקש אינו בר-השוואה לכל חומר אחר.

אם כל כך טובאז למה עדיין כל כך מוגבלמהם החסמים שמונעים מהשיטה להיות הרבה יותר נפוצה ממה שהיא כיום?

החסם העיקרי הוא פסיכולוגי – כולנו גדלנו על הסיפור על שלשת החזירונים,זוכריםרק בית האבן החזיק מעמד בפני נשיפותיו של הזאבאחת השאלות הראשונות שנשאלות על ידי המתענינים והשוקלים לבנות את ביתם בחבילותהיא האם הקירות יהיו יציבים וחזקים מספיק.

ייצוב הקירות נעשה על ידי החדרת מוטות ברזל קצריםבאורך של לא יותר מגובה שתי בלותכרשת ההולכת ונבנית בין החבילותבשיטה אחרת המיועדת לאותה מטרה מהדקים מוטות במבוק או מתכת ארוכים משני צידי החבילה,ו"תופריםאותם זה אל זהאפשרות נוספתשמשתמשים בה בעיקר בקירות נושאיםהיא להדק את הקורה העליונה הנושאת אל היסודות בעזרת חבליםמה שמהדק את החבילות ומייצב אותןלאחר טיוח של חמישה ס"מ של טיח אדמה מכל צדאנו מקבלים קיר יציב וחזק מאדלא רק נשיפת זאבאלא גם הפעלת כוח מסיבית יותרלא תפיל אותו.

עוד חסם שמסתבר שמקורו בעיקר פסיכולוגי הוא הפחד מאשכולנו יודעים שהקש הוא דליק מאדומיד עולה בדמיוננו שריפה בשדה שלף...

זכיתי להיות נוכחת במבחן שנערך לשיטה במכון התקנים ביולי 2006. קידום תקן האש נעשה בזכות קיבוץ לוטן ועמותת "צל התמר", שמימנו את המבחן ובנו את הקירעל הקיר שנבנה מחבילות קש מיוצבות במוטות ברזל ומחופות בטיח אדמה בשלש שכבותהופעל כבשן שחומו הגיע ל1200 מ"צבחיישנים שמצידו השני של הקיר נמדדו 40 מ"צ בלבדהמבחן נמשך שלש שעותוהקיר עמד על עמדומעט מאד מהחומרים מהם אנו בונים את בתינו עמדו בתקן אש כל כך מחמיר.

החסמים האמיתייםהחסרונות שעלינו להתגבר עליהםהם מים וטרמיטים.

כדי להתגבר על בעיית הרטיבותשיכולה לגרום לרקב בתוך הקשאנו ממשילים את ביתנו לילד קטןכשאנחנו שולחים את הילד החוצה בחורףאנו מציידים אותו במטריהמגפיים ומעילהמגפיים משולות למסד עליו עומד הקירתמיד יש הגבהה בין הרצפה לבין חבילות הקשגובה ההגבהה תלוי בתנאים האקלימיים .

בין הגבהה זו לבין החבילות ממקמים את "מחסום הטרמיטים" , העשוי מפח,ומתוכנן כך שהחרק יכול להגיע אליו אך לא לעבור אותווהוא נופל ממנו לארץ.

המטריה היא בליטת הגגשאמורה לשמור על הקיר מרטיבותולהשאיר אותו כמעט יבשואילו כמעיל משמשות שכבות הטיח.

נהוג בדרך כלל לטייח את חבילות הקש בטיח אדמה בכמה שכבותכשהראשונה בהן מיושמת ישירות על החבילות עצמןהודות לפני השטח שלהןהשכבה האחרונה יכולה להיות שכבת טיח סידשיש לו עמידות מכנית גבוהה בהרבה מאשר לטיח האדמהאם אין מספיק ידע ליישום טיח סידיש המטייחים בטיח מלטזה אמנם מקטין או אולי חוסם לגמריאת יכולתו של הקיר לנשום ולהעביר לחות פנימה והחוצהאבל מצד שני משפר את העמידות לרטיבות.

בארץ נבנו עד היום כעשרים מבני חבילות קשחלקם באזורים יבשים – קיבוץ לוטן בערבההישובים פארן וצוקיםגם הם בערבהבאר-מילכה בנגב המערבי.אבל גם באזורים גשומים יותר כמו צפתציפוריבית ינאי ועמק האלה ישנם כבר כמה מבנים.

הביקוש וההתענינות כרגע הולכים וגדליםועוד היד נטויהזוהי אמנם שיטה המתאימה לבניה הכפריתהפרבריתשלה עצמה חסרונות רבים בהבט סביבתי,אבל מאחר ועלינו בכל זאת להתמודד עם הצורך והביקוש לבניה צמודת קרקע,הבניה בבלות קש יכולה להוות פיתרון חשוב.